כשאתם קוראים ספר או רואים סרט, כמה מחשבה אתם משקיעים בהם? האם אתם מסתפקים בטקסט, צוללים למעמקי הסאבטקסט, מעמיקים מעבר לו, או שמא עושים לו דה-קונסטרוקציה, מוכיחים ששחור הוא לבן ונדרסים במעבר החציה הקרוב? יש אנשים שמתים על ריח הקריאות החתרניות על הבוקר, ואחרים שהכל נראה להם אמין כמו הקוד התנ"כי. שתי קוראות טקסטים מנוסות יצאו לקרב לחיים אלגוריים או למוות מטא-טקסטואלי. שתי פרשנויות נכנסות - מי יודע כמה יצאו?

נדב מילר-אלמוג: עורך, מתרגם ומנהל אתר "הספרייה הפנטסטית". מתמחה בחקר ספרות-ילדים, מיתולוגיה וסיפורי עמים.

לילי דאי: בעלת תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במדעי הקוגניציה, זוכת פרס גפן וחברת ועד האגודה.

נעמי כרמי: אשת טלוויזיה וניו-מדיה, בוגרת תואר שני בתקשורת, קולנוע וטלוויזיה.