עולמות זוכר

עמנואל לוטם

עמנואל היה אחד מהאבות המייסדים של הקהילה הישראלית.
כאחד ממקימי האגודה וכיו"ר שלה, ראה את הנגשת המדע הבדיוני והפנטסיה כמטרה עילאית. סביבו התרכזו המייסדים והמייסדות של הקהילה ושל האגודה, ולאור חזונו החלה פעילות הכנסים וההרצאות בהם.

גם לאחר שפרש מתפקידו הרשמי, עמנואל היה נוכח תמיד לתת אוזן קשבת, דחיפה בכיוון הנכון או מילה עוקצנית ומדויקת, תמיד מתוך אהבה לעולם התוכן ולקהילה שנוצרה סביבו. עמנואל הקפיד להרצות בכנסים, לפגוש את החובבים הצעירים והמבוגרים שהקיפו אותו תמיד, ותמיד החזיר את האהבה שהקהילה רחשה לו.

עמנואל היה מחשובי המתרגמים של סוגות המדע בדיוני והפנטסיה לעברית, תרגומיו הביאו לקהל הישראלי את גדולי הסופרים והספרים בארץ במשך יותר מ-45 שנה.
עבור רבים תרגומיו היו המפגש הראשון עם המדע הבדיוני. תרגומיו ל"חולית" ול"שר הטבעות" המחישו היטב שעמנואל ראה בתפקיד המתרגם ייעוד, ודרך להעשיר את העולם הספרותי דרך דיאלוג זהיר עם היצירה. רוחב ידיעותיו העצום ובקיאותו בכל נושא אפשרי הפכו את תרגומיו לאמנות, ולא רק לאומנות טכנית. עמנואל דחף לתרגום והוצאה לאור של מדע בדיוני בתקופה שבה תרגומו היה מעשה חתרני, והיה לגורם משמעותי בפריחת התחום.

רבים מאוד חייבים לו את כניסתם לעולם זה, ולרבים עוד יותר הוא יחסר.

"עת חורף בא וזמר תם ובאה אפילה
עת הענף נשבר עירום והאורה נפלה
אבקשך, אמתין לך, עד זה אל זה נחזור
נצא יחדיו לדרך תחת שמי מרור"