על ההזדמנויות הטמונות ברכיבי ידע מושתלים גנטית

מאת: נמי שר

כבוד יושב הראש, אדם גדול ממדים, דפק בפטיש שלוש פעמים. כרית העץ פרכסה. "שקט באולם", הרעים. ההמולה דעכה לאיטה. 

"התכנסנו כאן היום לדון באתיקה של גיקים, Genetic Information Chips בלעז ," הכריז ממרום מושבו על הבמה. 

"אני רוצה להזכיר לכולכם, שבדוח האחרון עודדה הוועדה את הפסקת השימוש ברכיבים מושתלים גנטית, מסיבות מוסריות ועקרוניות. אבל עדיין קיימת בקרבנו קהילה פעילה של משתמשים. האם נחייב אותם להתנתק?" הוא סקר בעיון את הקהל שלפניו, מתעכב על אי אילו פנים. 

"ואחרים, מדוע שנמנע מהם להתנסות בחוויה," שאל בהטעמה. "עתירות שהוגשו בנושא עניינן אחד: צריך לקבל החלטה עקרונית בנושא, לכאן או לכאן. לפיכך, אני מכריז בזאת על חידוש דיוני הועדה." הוא שוב דפק בפטישו דפיקה הגונה. "כן, אדוני נציג התעשייה. רשות הדיבור אצלך."

אישה ממושקפת, בשמלה אדמונית ורכה, ספק עוטפת ספק מרפרפת על גזרתה הדקה, התנשאה ממקומה בשורה הראשונה, ונעמדה. 

"נציגה, אם תואיל בטובך." אמרה, הטילה את שיערה הגולש מעבר לכתפה, חייכה בשפתי ארגמן ושיניים צחורות, ושקטה. היא בדקה בקצרה את מבול ההודעות שקיבלה מה"קהילה", לבל תחמיץ, חלילה, ידיעה קשורה.

פניו הרופסות של יושב הראש הוורידו, כשהסתובב לעברה. עיניו המימיות נפערו, והוא שקע בדומיה. כשהתנער, יישר את הקפלט על פדחתו העירומה, ומלמל "סליחה." דומה, שגלימת הסאטן התכולה שלו הבהבה. הוא צעק "יותר מדי אור. אבקש להחליש בבקשה," ואז התכווץ במקומו ואמר, מפויס, "תודה." למרות שהתאורה באולם נשארה מסנוורת, בדיוק כפי שהייתה.

באמצעות עיפרון שאחזה בידה, החלה נציגת התעשייה לנקוב בנחרצות את החלל שמולה, מעניקה מקצב נמרץ והחלטי לנאום הפתיחה. 

"ההחלטות שיתקבלו כאן יגזרו את דינה של תעשייה שלמה," אמרה, בדרכה הפסקנית והנחושה. "המגבלה על ייצור הרכיבים ואיסור השתלה כבר פגעה בשוק החופשי פגיעה ידועה. ניתוק אנשים בכפייה יעודד פריחה של תעשייה שחורה, יעקר את התקינה מתוכנה, ויערער את אמון הציבור בממשלה." 

היא הניחה את העיפרון על השולחן בתנועה מדודה, אספה קלסר וורוד ואימצה אותו אל חזה, הרימה ראשה, ואז – אתנחתא. מעיפה מבט אל מעבר לכתפה, סקרה את הנוכחים במבטה, כדי לזהות בקהל פונקציונרים, ולאתר עליהם מידע. משסיימה, החלה לחצות לאיטה, בעקבי סטילטו שחורים וגבוהים, את המרחק הצר שבינה לבין הבמה. יושב הראש לחלח בלשונו את שפתו התחתונה.

קהל הסקרנים, אנשי תקשורת, ממשל ותעשייה, עקבו מרותקים אחרי המהלכים שעשתה הנציגה. המצלמות תקתקו במרץ, דנדוני הודעות נכנסות ויוצאות נשמעו בלי בושה, וצייר, ממקומו בפינה, רשם בלהט את דמותה. בשל פסקי הזמן הקצרים שלקחה, הבינו מביני דבר שהיא משתמשת, ושבמהלך ההופעה היא מאתרת מידע ברשת, וודאי גם מקבלת טיפים מקוונים והכוונה מחברים ב"קהילה," הישר לתודעה. 

באחת, נפנתה הנציגה לאולם הדחוס, הגלישה את משקפיה על חוטמה, ובקול עמוס רגש שאלה: "גבירותי ורבותי, האם זכותנו לאסור את השימוש בטכנולוגיה מרחיבת תודעה?" ניכר היה, שהיא מנוסה. "אני מזמינה עד מומחה מספר אחת. או אם נדייק, כבוד יושב הראש, עדה." 

אישה, בחליפת מכנסיים כחולה ושיער כהה גזור היטב, קמה ממקומה, אוחזת תיק מסמכים בידה. 'מדענית יועצת' נכתב על הכריכה באותיות של קידוש לבנה. 

על פי החלטת הממשלה, מתפקיד המדענים היועצים לספק לוועדות הכנסת ומבקר המדינה דוחות רבעוניים על כשלים בשימוש ברכיבי ידע מושתלים גנטית, ולכפות מדיניות במטרה להסדיר את השוק, לפקח על חלוקת רישיונות, ולנטר פעילות לא ראויה. מדענים יועצים שנקטו גישה ביקורתית מופרזת, לא שרדו בתפקיד לאורך זמן. אבל העדה שלנו ידעה את מקומה. מטעמים מעשיים העדיפה לנקוט גישה בונה. לא בכדי הייתה מבוקשת, ואף נבחרה להעיד בפני הוועדה. הדוחות הרשמיים שלה למנהלי המכונים, שמשלמים את שכרה צמוד לשכר הבכירים, תמיד חיוביים. המנהלים מקבלים בונוסים, המשקיעים מושכים דיבידנדים, והתקשורת ומוסדות השלטון גורפים רייטינג. 

נציגת התעשייה הורתה לעדה המומחית על מקום ישיבה, וביקשה שתתחיל מהתחלה. העדה הנהנה בהסכמה, והטיבה את ישיבתה.

"במסגרת הפרויקט הממלכתי 'מידע זה ידע' הושתל שבב של מנוע חיפוש במוחם של משתמשים," פתחה העדה בשלווה בקולה הרך, תכליתית ושקולה. "בשל חששות מובנים, לא התקבלו אנשים לפני גיל עשרים. אבל האפשרות הייתה פתוחה, בתשלום,  בפני כל המגזרים. עם זאת סוכם, שיש קדימות לפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים, והם לא משלמים." 

ההערה החרידה ממקומו את יושב הראש, שדפק עם פטישו כהרגלו, בעוצמה. 

"את סוטה מהנושא, גבירתי הצעירה. אכן ידע מרשים, אנחנו בטוחים שאת בקיאה. אבל, זמננו דוחק, קצרי בבקשה." אחר כך הפנה את מבטו ממנה, מכוון הערה כלפי נציגת התעשייה. "הקפידו להתמקד בעניין הגיק. מה הוא נותן, איך ולמה. פחות בכמה. אנא." 

המומחית, שעדותה הופרעה, עקבה בעניין אחרי תנועת שפתיו הבשרניות של יושב הראש, וכמהופנטת התבוננה ברטט שאחז בפניו בשעת דיבורו, כאילו נתקף סערת נפש עזה. 

היא עצמה הייתה מחוברת מזה זמן מה. אחרי ההשתלה של רכיב הידע הגנטי במוחה, מהר מאוד הפכה מיומנת, וידעה להשתמש במהירות שיא  במידע ששלפה, גם בזמן אמת, תוך כדי שיחה. היא הפגינה בקיאות מפתיעה בהיסטוריה, פילוסופיה, ואמנויות לחימה. בשעת הצורך, הפליגה בידיעותיה אפילו בתחומים שבהם מעולם לא התמצאה, כמו כדורגל או כדור נוצה. היחסים הבינאישיים, החברתיים והמקצועיים שלה פרחו עכשיו, משנחשבה לאדם שמעורר עניין והשראה. היא מונתה לפרזנטורית של מקום העבודה, השתתפה בארוחות עם וועדים של גופים מוסדיים, שאותם גייסה כלקוחות החברה, וגם התעתדה לקבל אופציות לקראת ההנפקה.

העדה רמזה באצבעה כלפי נציגת התעשייה. יש להן היסטוריה משותפת ארוכה. יחד, הן הקימו את "הקהילה" – קבוצת עילית של מושתלים גנטיים מתקדמים, שתיקשרו דרך הגיק בטלפתיה, בכוח המחשבה. בדרך זו, העניקה העדה שירותי ייעוץ לחברים על ביקורים בעולמות טרנסנדנטיים, והקצתה להם גישה לענן שיתופי עם משאבי חיפוש וסריקה מוכוונת תודעה, שליקט אוטומטית את הפעילות המנטלית שלהם בסטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע. נציגת התעשייה הזרימה דרכו מידע עדכני על חידושים טכנולוגיים כמו אבחון נפשי וירטואלי, הגברת יעילות החושים, ואיתור מוחי של זיהום סביבתי או מפיצי מחלה. רמות השירות והתמיכה בחוויה הביאו לעלייה בביקוש להשתלות גנטיות של גיקים מתקדמים, עם שדרוגי תוכנה מקוונים, שלוחות ואפליקציות מובנות. חבר הביא חבר, ו"הקהילה" רבתה. 

נציגת התעשייה קרבה אל העדה. ראש אל ראש הן ביצעו התייעצות טלפתית קצרה. בדיקה מקוונת בענן המידע העלתה, שיושב הראש לא משתייך לקבוצה. ההתנהגות שלו מטעה. יותר מכך, הוא מעולם לא עבר השתלה. אבל אל קופת הציבור הוא שולח ידיים, במחילה. הפטרונים שלו כאן באולם, והם מכתיבים לו זהירות יתרה. גם נותני השלמונים, רחמנא ליצלן, נוכחים. גם עובדה בדוקה. לפיכך, לשאלת העדה האם כדאי שתשקול מחדש את דברי הפתיחה, ענתה הנציגה שזה באמת לא משנה, הכול תחת שליטה. שתמשיך כפי שתכננה. 

"הגיק הוא רכיב טכנולוגי מותאם גנטית. הרכיב, שמושתל במוח המשתמש, מאפשר לסרוק את רשת הסייבר באמצעות התודעה, ויוצר תשתית טכנולוגית מובנית מוח, שמשכללת את היכולת השכלית לקלוט ולעבד מידע, חזותי ומילולי, ללא מכשירים חיצוניים תומכים ולא דרך חושים פיזיים מוכרים," המשיכה העדה בהסברה. "החיפוש, המיון, והשליפה של המידע מתבצע במוחנו, שהופך למנוע חיפוש וירטואלי. ההתחברות הזאת מעניקה בסיס רוח קיומי לחוש השישי, ונותנת לו תוקף מוכח. היום ידוע, שהיכולת להסתגל לרכיב מובנה מוח היא מיומנות מולדת, כזאת שמאפשרת לאנשים שזכו בה חוויית חיים מועצמת. מחוברים מיומנים דיווחו על אבולוציה ביכולת קליטה ועיבוד של מידע ותקשורת, התפתחות שהולכת ומשתכללת. מרחב הקיום שלהם השתנה. הם מרגישים שנולדו מחדש. מניסיון אישי, אני מסכימה."  

העדה עצרה מדיבורה. לרגע, היא התכנסה בתוך עצמה. היו שטעו לחשוב, שחשה שמעט נסחפה. למעשה, השיהוי בעדותה נגרם בגלל מבול תשדורות מה"קהילה", שהציף לה את התודעה. שידרו לה הודעות כמו "תנסי לא להיכנס לזה", או "תהיי יותר אסרטיבית", ו" בייבי, את נהדרת." אחרים, שלחו הודעות מוקלטות, תמונות, וגיפים מונפשים, שעליהם לא התעכבה.

"ספרי לנו בבקשה על שלבי ההתחברות לגיק," מיהרה נציגת התעשייה להציע את עזרתה. העדה נרעדה, והמשיכה בעדותה. 

"בשלב הראשון, לאחר ההשתלה, משתמשים עתידיים מסווגים ברמה C, אפרוחים -Chicks , בלעז. בשלב שני, עובר האפרוח הכשרה לחיפוש מידע באחת המכללות המורשות על פי חוק. אלה הן מכללות לחיפוש מובנה-מוח, מוסדות הלימוד שמעניקים לבוגרים תעודת הסמכה לידע תוך-שבבי." 

היא שוב נאלצה לעצור, בגלל מתקפת המסרים דרך הגיק שבמוחה: "דברי על אינטואיציה, רק ככה יבינו אותך," יעצה מישהי, "תסבירי על מנטליזם, זה פרופסור אשר מדבר," המליץ אחר, או "אתה טועה ידידי, תתמקדי בפרופריוספציה. מניסיוני הארוך בכנסים וישיבות פרזנטציה."

"המועצה להשכלה גבוהה בוחנת את יסודו של תואר אקדמי בתחום, במסגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת חיפה," התפרצה נציגת התעשייה. 

"בכל אופן," המשיכה העדה, מנידה ראשה בתודה על שנחלצה לעזרתה, "בתום בחינות המעבר, יוצא האפרוח לתקופת ניסיון של שלושה חודשים. בסיומה, הוא מקבל רישיון הפעלה בסיסי, שמסווג B. כלומר Basic, אם יורשה לי, כמובן." 

נדמה היה שיושב הראש שקע בתנומה קלה, אבל הנה הוא נעור, מרים את ראשו. 

"פרטי, גבירתי, נמקי והסבירי, בבקשה," אמר בנימה תקיפה. "קיבלתי רישיון הפעלה בסיסי ואני גיק מתחיל. מה כאן המציאה…" את המשפט האחרון הוא דווקא מלמל, מסתיר פיהוק מאחורי כף יד גדולה.

"כמשתמש בסיסי תוכל לאסוף מידע רצוני על אדם שקלטת ברחוב, למשל, באיזו מסעדה או בערב שתייה," הציעה העדה דוגמא. "אתה יכול לבצע חיפוש ויזואלי של הפנים שלה בכוח המחשבה. כשהתודעה שלך נודדת אל מאגר התמונות שברשת, תוכל לצפות בה ברשתות חברתיות או בסרטונים שהעלתה." היא עצרה לראות אם הובנה, והוסיפה: "סריקה תפיסתית מילולית היא דרך חיפוש יותר פשוטה. ערך ויקיפדיה הוא הכי מידי בשביל מושג כללי, ואם זה לא מספק, תוכל לעיין בעייני רוחך במאגרי מידע לבחירתך."

"לשם מה," שאל יושב הראש. 

"כדי לאתר את אופני התקשרות עם אותה בחורה, לדוגמא." בעיני יושב הראש הבליח זיק של תובנה. מעודדת, המשיכה העדה. 

"בשלב השלישי, כיוונון ושפעול של הגיק מאפשר למשתמש לשדרג את היתר ההפעלה לרישיון מתקדם, דרגה A   – Advanced. כמשתמש בדרגה זו תוכל לבצע קניות בחנויות אונליין, לתקשר עם מכשירי ניווט, לבצע חישובים מורכבים, לצפות בווידאו, להאזין לפודקאסטים ולקרא ספרים – הכול  בתקשורת ישירה, בכוח הרצון והמחשבה, ללא עזרים תומכים שחיצוניים לגופך. מעבר לכך, בעלי כישורים מיוחדים, מתקשרים ביניהם באופן ישיר, כלומר מעבירים מסרים מתודעה אחת לשנייה." 

את המשפט האחרון היא הבליעה, בכוונה. חברים ב"קהילה" הזכירו לה, תוך כדי דיבורה, שהם מעדיפים לפעול באופן מוצנע, ולהישאר קבוצה סגורה.

התפרצות קולו של יושב הראש החרידה את העדה ממקומה. 

"את כל זה אנחנו יודעים," זעק בחוסר תקווה. "אבל מה הסיכונים, מה האיומים. איך זה יכול לתקוף אותי באמצע הלילה," הוא נאק, רוחו קצרה.

"השלב הראשון, זה של הניתוח הכירורגי והחיבור לגיק, לא כרוך בכאבים, ורוב המשתמשים יצאו בסדר," אמרה העדה. "אלה שנפגעו היו חכמולוגים שפנו לשוק השחור. שם אתה עלול לגמור עם מוח שדוחה את השתל בגלל רצף גנטי שגוי. לעומת זאת, המיומנות של מכוני ה-TT [Technological Transplantation] הפרטיים, מתבססת על קפדנות גנטית. המכונים האלה מצליחים להשיג, באופן מכסימלי, תאימות מלאה של השבבים להרכב הגנטי של הלקוח האופטימלי." 

"אם יורשה לי." 

אדם בחליפה ירוקה ופנים כחלחלות התרומם ממקומו תוך שהוא מרים את ידו, ונוקש באצבע צרדה. הוא כחכח בגרונו, פתח כפתור, משך בכנפי בז'קט לצד גופו, ופתח בהכרזה.  

"אני נוטל את רשות הדיבור כנציג המועצה להגנה על נפגעי רכיבים מושתלים גנטית. הרשו לי להזכיר לכם, שעיקר תהילתם של מכוני ה-TT המבוקשים והיקרים, מתבססת על מיומנותם בהשתקה של תביעות ייצוגיות מאחורי הקלעים. במאבק על נתחי שוק, סוד גלוי הוא שתקציבי השיווק שלהם גדלו פלאים במשך השנים, וסעיף קטן 'קשר עם הרשויות' התנפח בעידוד משרדי הייעוץ המומחים. הדבר משקף רצון לפוגג כוונות ממשלתיות להטיל קנסות, אגרות והיטלים. יד רוחצת יד ברוח ההרמוניה המצופה מהסימפוניה הבלתי גמורה לביסוס הון ולצבירת ממון," סיים באירוניה גלויה.

" אדוני מרגיש בסדר?" נפנה אליו יושב הראש במתיקות, קצת חלודה. "קר לך, אולי? דומני שהשפתיים שלך הכחילו. לפתוח חלונות," הוא ציווה על הסדרנים, שמיהרו לוודא שכל החלונות אכן פתוחים. 

אבל נציג המועצה להגנה על מושתלים התעלם מהשאלה. "הסטטיסטיקה מגלה, שיותר מתשעים אחוזים מבקשים להסיר את השבב תוך פחות משנה מיום הלידה החדשה. אני מצטט אותך, גבירתי העדה." המוטיבציה שלו לא פחתה. "למרות הכאבים הצפויים, ותהליך ההחלמה הארוך. כישלונות אלה מעידים על חוסר היכולת האנושית להתקיים בלונה-פארק המטורף של מידע, אליו נכנסו הקורבנות בתמימותם, שלא נדע. גם המכללות לא מלמדות את זה," הגביה את קולו בזעקה. 

יושב הראש פנה אל העדה. 

"מה תגידי על זה, גבירתי המומחית? נשמע שהסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה."

"החוכמה היא איך מחפשים," לא איבדה העדה את קור רוחה. היא התחברה למאגר הנתונים וזיהתה, שנציג המועצה להגנה הוא מושתל שכשל. הדבר נותן את אותותיו בצבע עורו הכחלחל. 

"כדי לשרוד את מתקפת המידע המשוגעת על המוח," המליצה, סבלנית כדרכה, "כדי לקבל מידע בצורה יעילה ואפקטיבית, ולהגיע לחוויה של כוליות נפשית אלטרנטיבית, אתה צריך להיות ממפצ"ן מתקדם – מרוכז, מרוקן, פתוח וצמצמן. הצטברות הבזקים של מחשבה לא מבוקרת, שמלווה באסוציאציות סובייקטיביות, עלולה להציף ולהטביע משתמש לא מיומן בהפניות מרובות לאלמנטים לא רלוונטיים של חיפוש, הכול במקביל, באופן שעלול לשתק אותך, שכלית וגופנית. שיתוק כזה יכול לקרות, אבל לא לפני שהמשתמש יחווה קור עז פושט באיבריו. כשעורך מתחיל להכחיל, זה הזמן לגשת בחזרה למכון שהשתיל אותך ולבקש להוציא את הגיק. הצעה ידידותית, במטותא ממך," הפצירה בנציג המועצה.

"חוויה של כוליות נפשית אלטרנטיבית," התעלם מעצתה בלעג נציג המועצה, כשהוא מעווה את קולו ומעקם את פניו בסלידה. "מפצצן, ממפצן, מפציצן." פניו אדמו, ועיניו ברקו. אולי אפילו דמע. "בלבולי מוח כאלה," צעק, "ואנשים סובלים."

"כדי להצליח," גילתה העדה הבנה, "עליך לדעת להתרכז באלמנט החיפוש, להתרוקן ממחשבות, לספוג את המידע בנכונות מלאה, ובמקביל לצמצם אותו רק למה שרלוונטי. משתמשי גיק מיומנים יודעים לזהות זה את זה על פי התנהגות מושהה. אלה אנשים שנעצרים, משתתקים מדיבורם או מעכבים את המשך הפעולה, כדי להתרכז בנשוא החקירה. בפסקי הזמן האלה הם אוספים ומעבדים את המידע. בנימה אישית, גם לך אני ממליצה. אחרת, שוב תצא מבולבל ממבול של מידע בו-זמני על נושאים שאתה בכלל לא מעוניין בהם. יש מי שדעתם משתבשת."

"יש אנשים שהתפוצץ להם המוח, ולא כדרך הפרזה," קרא נציג המועצה, מאבד שליטה.

"אכן," התייחסה לדבריו העדה, שומרת על נימת קול מדודה. "קיימת טענה, שעומס של מידע כתוצאה משימושי גיק לא מבוקרים יוצר שטפי דם תוך גולגולתיים. אבל הסברה היא, שזה רק מיתוס שנוצר בהשפעת המכללות לחיפוש מובנה-מוח. במטרה להתחרות על אפרוחים, מזהירים מוסדות הלימוד האלה מפני הסכנה הטמונה בשימוש לא מיומן בגיק, ומציגים את תעודות ההסמכה כתרופות מנע מפני פגיעה. מניסיוני, לא צריך תואר אקדמי. העיקר זה מודעות לסיבוכים אפשריים. מה שחשוב זה להתגבר על הפחד. הרבה אנשים כבר עברו את ההשתלה המוחית, והם מנצלים את מיומנות השימוש בגיק כדי להרים את הפרופיל האישי, החברתי והעסקי שלהם. כאמור, נולדים מחדש." 

נציגת התעשייה התרוממה ממקומה. "אנא, הבהירי לוועדה את נושא הרגש. רבים בקרבנו לא מודעים לעובדה, שרגשות עלולים לטרפד תהליכים מובני מוח. אנשים, שמערערים על ההתחברות הגנטית לגיק, לא ערים לכך, שכשלים בשימוש נובעים מניתוב לא מאוזן של רגשות."

"אומנם כך," הסכימה העדה. "שימוש מיטבי בגיק מתאפשר רק תוך נטרול רגש. העדר יכולת ניהול רגשי מקשה על השליטה בביצועים שלו, עד כדי שיבוש יכולת הקליטה. זה לא קשור לאיכות הטכנולוגית של הגיק, אלא להעדר מיומנות של המשתמש. כבר הוכח, אדוני נציג המועצה, שרגשות גואים מקשים על היכולת להתרכז גם בתהליכים טכנולוגיים מובני תודעה."

"ומה בדבר המחתרת שבה את חברה?" זעק הנציג בתשובה. "מדובר באנומליה קשה. פועלת בקרבנו "קהילה", שאין שום יכולת לפקח על פעילותה, לטובת המשק והחברה. העדר הפיקוח פוגע במדינה. המסרים ב"קהילה" חבויים, מוצפנים, וגם חסרה רשימה משתתפים מלאה. בהעדר אפשרות שליטה, לא ניתן לעדכן את מדיניות הפרטיות כפי שנשיאות המגזר העסקי דורשת ורוצה."

"לא מדובר בתנועה בלתי חוקית, בכת סודית או בפשע מאורגן. זאת הגזמה של גורמים שמעוניינים בגישה לתקשורת המוצפנת," השיבה העדה בשלווה. "אכן, גורמים פוליטיים רואים ב"קהילה" סכנה לזכות הציבור לעיין, לצפות, להאזין, להעתיק, לצלם, ולקבל פלט מחשב לפי חוק חופש המידע. בנוסף, מאחר שרוב האנשים עדיין פוחדים משתלים גנטיים, וחוששים שבאין שבב יהפכו ללא רלוונטיים, מושתלים רבים סבלו מהשפלה. לכן, חברי ה"קהילה" הורידו פרופיל, ופועלים בצנעה." 

במפתיע, הרים יושב הראש את ידו בתנועת עצירה. אחר כך דפק עם הפטיש והכריז: "מאיר עיניים. נפגש בשבוע הבא." הוא קם בכבדות, עזב את הבמה, ובאולם החלה המולה: "זה היה קצר, מיותר, בזבוז זמן," מישהו צעק בפינה. אבל הקהל התפנה, וגם חברי הועדה.

העדה המומחית אספה את חפציה. היא לא אמרה אפילו מעט ממה שתכננה. אבל עבר בשלום, וטוב שהיה. היא גם הייתה בטוחה, שבכך הסתיימו דיוני הועדה. יבקשו ממנה להכין סיכום, חשבה, שיועבר לנציגת התעשייה, שתעביר אותו ליושב הראש, והוא ישרבט עליו חתימה. 

כשיצאה מהאולם הרימה מבט  לשמיים. מעונן, והיא רעבה. היא ירדה במדרגות לכיוון רחבת הכניסה, כשלפתע שמעה קריאה. זה היה הצייר שקרב אליה, ועכשיו הופתעה. כבר באולם הוא משך את תשומת ליבה. משתמש בדרגה A, טרם התחבר ל"קהילה", מנהל פיתוח בחברה גדולה, עם הטרוכרומיה אירידיום מלאה. עין חומה ועין כחולה. תחביבים: שירה, ציור וחתירה. הוא גר בתל אביב, ואין לו אישה. 

הצייר, שפעת תלתלים עם גוף רזה וארוך, בג'ינס משופשף וחולצת טריקו, ספק צהובה, תלש דף ממחברת והגיש, בשתי ידיו, קלסתרון מצויר עם מספר טלפון שרשם בפינה. "שרבוט מעניין," היא אמרה. "רק אם בא לך," חייך, מבויש קמעה. "כבר נפגשנו. הייתה פגישה נחמדה." 

ליבה של העדה החסיר פעימה. לרגע, לא חשבה. לא חיפשה, אספה או ניתחה מידע. שבב הגיק לא מילא שום תפקיד בראשה. היא קפאה במקומה, מרוקנת מכל תחושה. משום מה.

הצייר, ממפצ"ן מתחיל, נופף לה לשלום, והתקדם לעבר מכוניתו החונה לצד המדרכה. הוא הסיר מהשמשה דוח שקיבל על חנייה אסורה, והחל בנסיעה לארוחת צהרים אצל ההורים, בכפר סבא. 

תוך כדי נסיעה התחבר הצייר לשבב המידע הגנטי שבראשו, ופתח בהאזנה לתוכנית ראיונות, בה התארחה לשיחה דמות ידועה. חייל מעוטר, פוליטיקאי ואיש עסקים, שמחפש את דרכו, ושואף להפוך לאושיה מובילה בתחום ה-TT המתפתח. 

הצייר חיפש מידע על אותו אדם, נשוא השיחה. בהתאם להמלצות העדה המומחית, ניסה לנקות את המחשבה, ולהתרכז אך ורק בדמות הנדונה. אבל מחשבותיו נדדו דווקא לדמותה שלה. היא לא זכרה אותו מערב השתייה. אז, היא לבשה שמלה אדומה, דומה לזו של נציגת התעשייה. שמלה יפה. גם נציגת התעשייה. 

התקשורת המבוזרת עם הגיק הציפה את הצייר במידע לא רלוונטי, והקשתה עליו לצמצם אותו להקשר המתבקש. המחשבה המתבדרת ומרובת האסוציאציות הזרימה לראשו נתונים לא קשורים. במקום להתמקד בנשוא החיפוש, אותה דמות מוכרת ממפלגה שדעכה, זרם אליו מידע על נפוליאון  בונפרטה הידוע כנפוליאון הראשון, שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, מגדולי המצביאים בהיסטוריה. מכאן, נדדה מחשבתו אל נפוליאון השלישי, הוא לואי-נפוליאון בונפרטה, אחיינו של נפוליאון הראשון, שנבחר בשנת 1848 לנשיא הרפובליקה הצרפתית השנייה, ולאחר כארבע שנים ביצע הפיכה שלטונית והכריז על עצמו קיסר. 

במקביל להאזנה, ולמידע המילולי הבלתי רצוני שזרם לראשו מהויקיפדיה, ביקש הצייר לכוון את מכשיר הניווט, כדי להגיע לארוחה אצל הוריו בשעה היעודה. למרבה הצער, בשל הרהוריו האינטימיים על המשתתפות בדיוני הועדה, יכולת הריכוז שלו גם כאן נפגעה. מכשיר הניווט קיבל מהגיק תשדורת מבלבלת, והצייר מצא את עצמו בדרך לגבעת נפוליאון, שהיא תל גריסה, תל ארכיאולוגי השוכן בצפון תל אביב, ותקע אותו בפקק של היציאה לשדרות רוקח. 

כשיצא מהפקק, התעקש להתמיד בניסיון לאתר מידע על נשוא החיפוש. אבל, עדיין נתון תחת הרושם שהותירו עליו העדה המומחית ושמלתה של הנציגה, שוב הטעה אותו מכשיר הניווט. הפעם מצא את עצמו בדרך לגבעת נפוליאון, שהיא תל השוכן בחלק המזרחי של העיר עכו, בכיוון הפקקים של כביש 85. 

משהתאחרה שעת ארוחת הצהריים התחילה ביטנו לקרקר. בעיני רוחו קיבל מידע רשתי על עוגת נפוליאון, שהיא עוגת קרם שניט או מילפיי, העשויה ממספר שכבות של בצק עלים אפוי עם מילוי קרם מתוק ביניהן. 

עכשיו נאלץ לחפש מקום שבו יתאפשר לו לבצע סיבוב פרסה, כדי לחזור לאזור המרכז. ומה יצא לו מכל זה? שוב יאחר להגיע לאבא ואימא, יפריע להם בתנומה, והם יאלצו להכין לו ארוחת ערב מוקדמת. לא נעים לו מכל הטרחה. אולי הוא היה צריך להישאר בבית היום. זה היה חוסך לו את כל הטלטלה.