יש ערפדים שהולכים לתיכון
יש את קין שהיה ראשון
יש ערפדים מסתתרים בהמון
ויש כאלה שהלכו כבר לישון

אבל אני אוהב לספור רגליים
של העז, והפרה, עכבישים וחתולים
כן, אני אוהב לספור רגליים
להכפיל באצבעות ולחסר אגודלים
אוהב לספור רגליים
לה לה לה לה….

יש ערפדים שצדים מפלצות
יש “צמחונים” שאוכלים חיות.
יש ערפדים ששותים בתולות
ויש כאלה שבוכים בלילות

אבל אני אוהב לספור בננות
לפעמים גם ירקות, ובעונה ת’תפוזים
כן, אני אוהב לספור בננות
לסדר ת’אשכולות במספרים ראשוניים
אוהב לספור בננות
לה לה לה לה לה…

יש ערפדים ששונאים את עצמם
יש בחורות שרוצות אותם
יש ערפדים שמצילים ת’עולם
מפשלים ואז הורגים את כולם

אבל אני אוהב לספור בלילה
כבר הגעתי לארבע-מאות שמונים ושש כבשים
כן אני, אוהב לספור בלילה
לשכנע תכבשים לקפוץ בפונקציה ריבועית
אוהב לספור בלילה
מוהאהא הא הא הא ….

במחנה החצויים
אימה כה נוראה
על כל הביתנים שם
מאיים דרקון נורא

ואז קלאריס לה-רו
יוצאת מתוך המערה
כולם רצים, כולם רומסים
אל הנשקייה

בום בום, שריק שרק
חצים עפים, חנית דוקרת בקרבי אויב
וכל מי שראה אמר:
אח, איזו התקפה!

המינוטאור הגדול
חצה את הזירה
אך פרסי ג’קסון הנועז
תקף בחזרה

הקיקלופים והשדים
טיפסו על הגבעה
וכל הקשתים ירו
באותה שעה עצמה

בום בום, שריק שרק
חצים עפים,חנית דוקרת בקרבי אויב
וכל מי שראה אמר:
אח, איזו התקפה!

הפונים הפרועים דילגו
אל תוך המהומה
והם ירו חצים של אש
פגעו בכל פינה

הדרקון, הקיקלופים
וכל המפלצות
פרסו כנף, קיפלו זנב
ברחו מהגבעה

בום בום, שריק שרק
חצים עפים, חנית דוקרת בקרבי אויב
וכל מי שראה אמר:
אך, איזו התקפה!

יום בהיר של שמש
אין שום קרפדים
אני וכל החברה
לעולמות הולכים
לקחנו את הקוספליי,
המתנדבים כבר שם
הנה זה שם פיגל,
אייקין בטח שם

שוב אנחנו מחכים
יושבים ומצפים
הנה צץ עוד כובע חד
זהירות מכשפה בצד!
מהחסרית עד הקירטו-ו-ן
זו טיפני כן טיפני- ני -ני

מסתכלים הצידה
יואו כמה שהוא קטן!
אם אין שם “סוד וסבר”
אלה לא בני החורין בכלל
שמנו את הכובע
נראים כבר בני שמונה
הנה הוא מגיע
הוא אצלי! אפשר להתרחק!.

שוב אנחנו מחכים
יושבים ומצפים
הנה צץ עוד כובע חד
זהירות מכשפה בצד!
מהחסרית עד הקירטו-ו-ן
זו טיפני כן טיפני- ני -ני

חקרנו את הפיגל
זה לא כלכך עבד
הוא שתה לנו ת’ליקר
וגנב את הכבשה
אמנם לא השגנו פיגל
ולא את הקרפד
אבל יש חתימה מטיפני
נשמור אותה לעד

שוב אנחנו מחכים
יושבים ומצפים
הנה צץ עוד כובע חד
זהירות מכשפה בצד!
מהחסרית עד הקירטו-ו-ן
זו טיפני כן טיפני- ני -ני

עוד אחד
החזיקי את עצמך
רק אחד
הגיע זמן לישון
רק אחד
החזיקי את עצמך
רק אחד
רק אחד
רק אחד

אותה גיליתי רק היום, לפני שעה תמימה
וכבר שלושה פרקים סיימתי, אני אבודה
השעון מורה שלוש
ומחר, לבטח, יכאב הראש
הבטחתי לעצמי, “בעשר את כבר במיטה”

כבר בדקות הראשונות מצאתי לעצמי
שורה של שיפים, ואולי אפילו או. טי. פי
רק שלא ימות עכשיו, אוי, אלים אדירים, זה כל כך יכאב
נזפתי בעצמי, מאיפה הגישה הזו?

עוד עלילה שונה ומשונה אותי סוחפת
ועולם מלא – דמויות עם סיפור כה שונה
הדחף לראו~ת, אותי משג~ע
מה-אעשה אם עצמי?!

היד כבר מעצמה לוחצת
פרק ארבע, הנה אני באה
מייחלת לפרק שאותי יאכזב
אולי בכל זאת אוכל לישון יותר משעה

העלילה רק מסתבכת,
עוד דמויות, עוד סיפורים, איך אוכל לעקוב?
הנחישות מוצאת את דרכה אל וורידי
ב~תזוזה נועזת, סוגרת את המחש~ב

החזיקי את עצמך
רק אחד
הגיע זמן לישון
רק אחד
החזיקי את עצמך
רק אחד
רק אחד
רק אחד

על המיטה יושבת, וצצות מחשבותיי
עם כל הבהוב בפלאפון גועש דם בוורידיי
איך אירדם כך, בלי לדעת מה עלה בגורל אותה ילדה?
ברגע של חולשה, אסיט אני את השמיכה

רגליי צועדות ללא כל הוראה מ-מוחי
ולפתע בין ידיי מוצאת אני את פלאפוני
ספריית המנגות נפ-תחת מעצמה
לא נגעתי בכלום, אוכל להישבע
הודעה עולה: מנגה חדשה יצאה

עוד עלילה שונה ומשונה אותי סוחפת
ועולם מלא – דמויות עם סיפור כה שונה
הדחף לקרו~א, אותי משג~ע
מה-אעשה אם עצמי?!

העיניים גומעות בלהט
ווליום ראשון, הנה אני באה
מייחלת לפרק שאותי יאכזב
אולי בכל זאת אוכל לישון יותר משעה

העלילה רק מסתבכת,
עוד דמויות, עוד סיפורים, איך אוכל לעקוב?
הנחישות מוצאת את דרכה אל וורידי
עוד תזוזה נועזת, הפלאפון כבה~

רוצה לראות, רוצה לראו~ת
עונה שלמה, אולי-גם את השניי~ה
האו. טי. פיז שורפים את מוחי
אני חייבת – להמשיך ל-ראות-עכש~יו

היד כבר מעצמה לוחצת
פרק שלוש עשרה, אני באה
מייחלת שבית ה-ספר יישרף
הרי לא אשן היום יותר משעה

העלילה רק מסתבכת,
עוד דמויות, עוד סיפורים, איך אוכל לעקוב?
הנחישות מוצאת את דרכה אל וורידי
אני אמשיך לצפות, אולי אגמור את העונ~ה

שינה זה לחלש~ים

עוד אחת
אני כבר לא אשן
עוד אחת
אפסיק להתנגד
עוד אחת
אני כבר לא אשן
עוד אחת
עוד אחת
עוד אחת

ביום ראשון עם חרב-עץ שובר צלעות
ביום שני הולך לעוד חד”פ
ובשלישי יש טאבו שסוחט דמעות
וזהו זה כל יום עושה לי לארפ

יש לי יום יום לארפ
יש לי לארפ יום יום
יש לי יום יום לארפ
או הנחיה

ברביעי עם הקבוצה יש עוד משחק
בחמישי לארפ חדר בתיכון
ובסופ”ש יוצא יומיים אל הפארק
וזהו זה שבוע בלי לישון

יש לי יום יום לארפ
יש לי לארפ יום יום
יש לי יום יום לארפ
או הנחיה

קניתי במיליון שקלים תלבושת
כתבתי חפירות על רקע דמות
הכנתי לי שריון גרזן וקשת
עכשיו להיזהר רק לא למות

יש לי יום יום לארפ
יש לי לארפ יום יום
יש לי יום יום לארפ
או הנחיה

אז זה נכון נגמר לי כל הכסף
וזה נכון שאין לי זמן לנשום
מחוסר שעות שינה כבר יש דמנציה
אך העיקר שיש לי לארפ כל יום

יש לי יום יום לארפ
יש לי לארפ יום יום
יש לי יום יום לארפ
או הנחיה

היא אמרה לי תרוץ
הזומבים באים
ניקח לנו שוטגאן וגם מכונית
ונשרוד כמו גדולים
ונשרוד מדקה לדקה
נמצא מחסה זמני, לא רציני
ולא נחטוף נשיכה
אולי גם נמצא
כמה שורדים אחרים
אחד הוא גזען, אחד שומר חוק
וכמעט אין נשים…

עם המון חומרי נפץ
עם המון שימורים
לסיפור יהיה סוף טוב
עם המתים-החיים.

יש כאב יפה שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר
איך אני עמדתי שם
איך אני יריתי בה
ככה היא הלכה
זה מה שהייתה צריכה
כי ככה אני שורד
וככה זה יהיה

זה קרה בסתיו של השנה שעברה
זה ירד כמו מכת מגיפה על העיר
אני זוכר שהיא אמרה
אני זוכר איך הכל התפורר
מה את אומרת
את לא שורדת
למה ננשכת לי עכשיו?!
אולי גם אמצא
כמה שורדים אחרים
אחד הוא גזען, אחד שומר חוק
וכמעט בלי נשים

אין מספיק חומרי נפץ
אין מספיק שימורים
הגיבור אולי ישרוד
אבל לבד בחיים

יש כאב יפה שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר
איך אני עמדתי שם
איך אני יריתי בה
ככה היא הלכה
זה מה שהייתה צריכה
כי ככה אני שורד
וככה זה יהיה

ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
בוא וקח אותי איתך
ג’וס ווידון, תן לי בית
ג’וס ווידון משפחה
ג’וס ווידון,
קח אותי איתך!

ג’וס ווידון, מי אוהבת
מי אוהבת רק אותך?
ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
בוא וקח אותי איתך!
ג’וס ווידון,
קח אותי איתך!

אם בעבר היה יוצר
שלא אהבתי שלו כלום
התסריטים היו זוועה
והמשחק היה דקלום
אחריו היו עוד שניים
אחריהם הרבה מאות
ומרוב שכבר ספרתי
כואבות האצבעות

ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
את כל חיי אקדיש לך
אם נכנסתי לסדרה
אז לפחות שתהיה שלך
ג’וס ווידון,
קח אותי איתך!

הבדיחות כל כך שנונות
עד שנשבר לי הלבלב
התסריטים כל כך חדים
אני כמעט ונעלב
ראיתם כבר את באפי?
עונה 4 היא זהב
ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
בוא וקח אותי עכשיו!

ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
בוא וקח אותי איתך
ג’וס ווידון, תן לי בית
ג’וס ווידון משפחה
ג’וס ווידון,
קח אותי איתך!

את אוונג’רס כבר ראיתי
ואת קאבין אין דה וודס
סרניטי ואנג’ל
בשביל לא להיות ירוד
באפי, ד”ר הוריבל
כולן נהדרות
אך כשמגיעים לפיירפלי
אז פוקס תמיד זונות

ג’וס ווידון, ג’וס ווידון
בוא וקח אותי איתך
ג’וס ווידון, תן לי בית
ג’וס ווידון משפחה
ג’וס ווידון,
קח אותי! קח אותי! קח אותי איתך!

אומרים שיהיה בה שמח, אחרי שאלך כבר
והכל יהיה פשוט מגניב, כשאתפגר כבר:
ספינת חלל, סביבה הכוכבים כמו חול
מאחוריה מתרחק כדור כחול,
מאדים הקטנה, חולות אדומים על המנחת
פיילה של אצות, מדענים יפים, הם רושמים מדדים.
אם לא בשביל עצמנו – בשביל הנכדים,
כי יש להאריץ את מאדים…

כאן, איפה שאתה רואה את הסלע,
יהיו אטמוספרה ומים זורמים.
אומרים שאפשר יהיה לנשום פה ללא מסכה,
אבל תוכנית החלל בימינו היא בדיחה
מדי שנה זה שוב נדחה…
מדי שנה זה שוב נדחה…

אומרים שיהיה בה שמח, אחרי שאלך כבר
והכל יהיה פשוט מגניב, כשאתפגר כבר:
הרחק-הרחק, זורעים חיים בין עולמות.
ללא ביורוקרטיה. וללא מלחמות.
חמצן על הגב, מכוש בידיי, Mare-Sirenum,
אין מגנטוספרה, חליפה כבדה, כבידה נמוכה…
לא תהיה להם סיבה לישון בבונקר-
כי יש להאריץ את מאדים…

כאן, איפה שאתה רואה את הסלע,
יהיו אטמוספרה ומים זורמים.
אומרים שאפשר יהיה לנשום פה ללא מסכה,
אבל תוכנית החלל בימינו היא בדיחה
מדי שנה זה שוב נדחה…
מדי שנה זה שוב נדחה…

זה היה אמצע החורף,
הרוחות נשבו גשמים
מבחוץ קפאו הזומבים
במקלט היה חמים.
כך יצא ששם נפגשנו,
שם למטה במקלט
והגיהנום היה אז
הזולת, אהא.

היא אמרה לי- “קחי קצת תירס”
לא חשדתי בכלל
מאותה פחית אכלתי
וחבל, חבל
כך אכלו גם כל היתר
חבורת מטורללים
ואחר כך נשברו כל
הכללים, כללים.

הם היו הנשאים הראשונים
את זה הם יגלו בעוד כמה ימים
קדחת זומבים זה לא דבר כל כך נעים
ות’כלס התירס לא היה כזה טעים.

אז כמה ימים אחר כך
בין שלושה לחמישה
למיטה רועד נפלתי
בחולשה, חולשה
כך נפלו גם כל החבר’ה
למספר ימים טרופים
המכשפה על זה התריעה
בקלפים, קלפים.

כך עם חום שלושים ותשע
הזדחלתי לרופא
השתעלתי לכל עבר
הוא קיבל את זה יפה
הוא רשם אישור, נדבק ו-
גם הפיץ את הבשורה
כך נהייתי רק עוד זומבי מהשורה, אהא.

זו היתה תקופה יפה של ייסורים
איך קיטרנו, וחלקנו סיפורים…
בעולם הזה שלנו יש דברים יותר גרועים
כמו איידס, סרטן, גרעין איראני, וגם טחורים.

הם היו הנשאים הראשונים
את זה הם יגלו בעוד כמה ימים
קדחת זומבים זה לא דבר כל כך נעים
ות’כלס התירס לא היה כזה טעים.

צבא בית סטארק עומד במתח
על דלתות התאומים
יום גדול עומד בפתח
מצב-רוח במרומים

עוד מעט יתחיל הטקס
כבר שותים הם לחיי
האיחוד שכה חיכו לו
בין אדמור ורוזלין פריי

יש אורחים מהצפון
מהנהר יש עוד יותר
נגנים על היציע
אוהלים שם בחצר

וגם אריה והכלב
בדרכם לחתונה
עוד מעט הם כבר יהיו שם
התרגשות גדולה נורא

ורק קייטלין סטארק מהצד מביטה
לצרות מתכוננת
כשמעל כולם את גשמי קאסטמיר
התזמורת מנגנת

רוב וטאליסה שמחים הם
איך הכול כאן מסתדר
ובדמיונם רואים כבר
נד קטן על סוס דוהר

בולטון רוז גם מחייך
בין סעודה למשקאות
ומתחת לבגדים
מסתיר שריון של טבעות

ורק קייטלין סטארק מהצד מביטה
מסביבה קצת חוששת
כשפתאום בני פריי פגיונות שולפים
והתזמורת רובי-קשת

טאליסה סכין חוטפת
אל הבטן ההרה
כשסופת חצים זועפת
מלמעלה ממטירה

לורדים נטבחים בחדר
חיילים במאהל
גם זאב הבלהות
הוא בדמו כבר מגואל

אריה סטארק אל הטירה
היא מסתערת בלי לחשוש
מזלה שאז הכלב
לה נותן גרזן בראש

וכשקייטלין מתחננת
וולדר פריי לא מוותר
בולטון רוז מוסר ברכה
לרוב מטיווין לאניסטר

ורק קייטלין סטארק אז בצעד נואש
את ליידי פריי היא חוטפת
משיגה פגיון וחותכת גרון
ובעצמה היא משוספת

ועוד באותו הלילה
צבא בני פריי שם מתלהב
את רוב סטארק נושאים על סוס
והוא ערוף עם ראש זאב

וג’ורג’ מרטין נאנח לו
עם חיוך בזוויות
יש עוד ארבעה ספרים
צריך לרצוח עוד דמויות!