כמעט שנתיים חלפו מאז שהעיבוד הטלוויזיוני ל"בשורות טובות" החיה מחדש את הפאנדום. הקהילה שהתגבשה סביב היצירה ברשתות החברתיות עוסקת לא מעט בדימוי גוף חיובי, בעיקר כשהדיון נוגע לדמותו של המלאך אזירפאל. בהרצאה נבחן כיצד הפך אזירפאל דוגמה ומופת לדמות שחיה בשלום עם הגוף שלה, נשאל אם יש בסיס לתפיסה הזו בספר או בסדרה ונברר איך קיבלה קהילת המעריצים את דמות המלאך בכלל, ואת העיבוד בכיכובו של השחקן מייקל שין בפרט.
לגיל 14 ומעלה.

נבט טחנאי: ממנהלות "בשורות טובות: הקבוצה הישראלית הנחמדה והמדויקת", בעלת תואר שני בספרות אנגלית וחובבת פנטזיה.
מרים וורצקי: מוסמכת באיור דיגיטלי ופאנגירל של מדע בדיוני, פנטזיה, מחזות זמר וכמובן "בשורות טובות".

האנטיכריסט הוא דמות מפתח בסרטי אימה ובמשחקי מחשב; בזכות "בשורות טובות" של ניל גיימן וטרי פראצ'ט הוא גם ילד מתוק בן 11, שרוצה לתקן את העולם. אבל האם אתם מכירים את ראשיתו של הסיפור? בואו למסע מרתק ביסודות הנצרות, בין האפוקליפסה של יוחנן למכתב "על אודות האנטיכריסט" שהגדיר את הדמות ואת תפקידיה בהיסטוריה כבר באמצע המאה העשירית. לסיום נדון גם בשימושים הנכונים והפחות נכונים שנעשו בה בספרות הפנטסטית של המאה העשרים.

על המרצה: סופרת, חוקרת דתות, תרבויות, ספרות וקולנוע. מרצה בכנסים, באקדמיה ולקהלים פרטיים.

גיבוריה של סדרת הטלוויזיה "אווטאר: כשף האוויר האחרון" מושפעים מהקהילות שמהן הגיעו, החל בעוצמה של אומת האש וכלה בנאמנות של שבטי המים. בהרצאה נבחן כל אחת מארבע האומות כקהילה מובחנת, בעלת מבנה וערכים משל עצמה, ונשמע מעט גם על הקהילה ההיסטורית שעליה היא מבוססת. נבין איך כל אחת מהקהילות משפיעה על הדמויות שחברות בה – לטוב ולרע.

על המרצה: גיקית אדוקה, מדריכה, דיבייטורית וכותבת.

כמעט שנתיים חלפו מאז שהעיבוד הטלוויזיוני ל"בשורות טובות" החיה מחדש את הפאנדום. הקהילה שהתגבשה סביב היצירה ברשתות החברתיות עוסקת לא מעט בדימוי גוף חיובי, בעיקר כשהדיון נוגע לדמותו של המלאך אזירפאל. בהרצאה נבחן כיצד הפך אזירפאל דוגמה ומופת לדמות שחיה בשלום עם הגוף שלה, נשאל אם יש בסיס לתפיסה הזו בספר או בסדרה ונברר איך קיבלה קהילת המעריצים את דמות המלאך בכלל, ואת העיבוד בכיכובו של השחקן מייקל שין בפרט.
לגיל 14 ומעלה.

נבט טחנאי: ממנהלות "בשורות טובות: הקבוצה הישראלית הנחמדה והמדויקת", בעלת תואר שני בספרות אנגלית וחובבת פנטזיה.
מרים וורצקי: מוסמכת באיור דיגיטלי ופאנגירל של מדע בדיוני, פנטזיה, מחזות זמר וכמובן "בשורות טובות".

האנטיכריסט הוא דמות מפתח בסרטי אימה ובמשחקי מחשב; בזכות "בשורות טובות" של ניל גיימן וטרי פראצ'ט הוא גם ילד מתוק בן 11, שרוצה לתקן את העולם. אבל האם אתם מכירים את ראשיתו של הסיפור? בואו למסע מרתק ביסודות הנצרות, בין האפוקליפסה של יוחנן למכתב "על אודות האנטיכריסט" שהגדיר את הדמות ואת תפקידיה בהיסטוריה כבר באמצע המאה העשירית. לסיום נדון גם בשימושים הנכונים והפחות נכונים שנעשו בה בספרות הפנטסטית של המאה העשרים.

על המרצה: סופרת, חוקרת דתות, תרבויות, ספרות וקולנוע. מרצה בכנסים, באקדמיה ולקהלים פרטיים.

בואו לקרוא ולדון איתנו בשני סיפורים שבמרכזם קהילות צפופות במיוחד. הגיבורות של "אפילו המלכה" מאת קוני וויליס ניצבות יחד מול העולם, והגיבורים של "תינוקות שנשבו" מאת חגי אברבוך מוצאים את עצמם קרובים זה לזה יותר מכפי שתכננו. הצטרפו אלינו לשיחה משותפת סביב הקהילות בשני הסיפורים.
הקהל מתבקש לקרוא את הסיפורים לפני האירוע.

אהוד מימון: עורך את אסופת הסיפורים השנתית "היה יהיה" ואת אתר האינטרנט של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. חברת עמותת "מדעת". מחברת הספרים "שמים שבורים" ו"לב המעגל" וזוכת פרסי גפן.

הסופרת נעמי נוביק, אורחת הכבוד של הכנס, יצרה בספריה עולמות פנטזיה מרהיבים ומגוונים: מדרקונים במלחמות נפוליאון, דרך מיתוסים ואגדות ועד בתי ספר קטלניים. בשיחה עם מרינה ברלין תספר נוביק על הדמויות, העלילות והקסמים שהקימה לתחייה בספריה, ושגרמו לקוראים רבים כל כך להתאהב בהם.
האירוע יתקיים באנגלית.

נעמי נוביק: אורחת הכבוד של הכנס וסופרת פנטזיה מצליחה. ספריה היו לרבי מכר, תורגמו לשפות רבות וזיכו אותה בפרס נבולה, בפרס לוקוס ובמועמדויות לפרסים רבים נוספים. לעברית תורגמו ספריה "דרקון הוד מלכותו", "עקורה" ו"חוט של כסף". ספרה האחרון, "A Deady Education", ראה אור בשנת 2020.
מרינה ברלין (מראיינת): סופרת, משוררת ומבקרת תרבות שכותבת בשפה האנגלית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.

לפני כשנה וחצי הוזמנה יושבת ראש האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה לייצג את האגודה בכנס מדע בדיוני בסין. כעת היא באה ל"עולמות" לשתף אתכם בחוויות מעולם אחר, אבל לא לגמרי: כנס מדע בדיוני במימון ממשלתי, שמזמין אליו אורחים דוברי שלל שפות. באירוע יעלו גם דילמות שמעוררת נדידה של יצירות בין שפות וגבולות, והשאלה איך אפשר לשמוע ולהשמיע יותר קולות חדשים בספרות הז'אנר ממדינות שאינן דוברות אנגלית.

על המרצה: יושבת ראש האגודה. מטפחת צמחים, ילדים, דורות של פעילים ואת הרושם שהיא תמיד קוראת את כל המועמדים לפרס גפן.

העיבוד של נטפליקס לסדרת הספרים הפולנית "המכשף" (The Witcher) נותן לנו הצצה לחייו של צייד המפלצות הנודע גראלט מריוויה, דרך אוסף סיפורים קצרים מעלילותיו. מה המשמעות של לבחור ברע במיעוטו? מהו תגמול סביר על הצלת חיים? ומה מקור ההבדלים בין הסיפורים לסדרת הטלוויזיה שמבוססת עליהם? בהרצאה נדבר על חמישה סיפורים קצרים מהספר "המשאלה האחרונה" (The Last Wish), על העיבוד של נטפליקס ועל הקשר שלהם למשחקים שנוצרו בעקבות סדרת הספרים.

על המרצה: מהנדס תוכנה, גיימר ותיק ומפתח האפליקציה של כנס "עולמות". מעריץ את העולם של ויטצ'ר.

היכונו! באירוע הזה תוכלו לשאול את הסופרת נעמי נוביק, אורחת הכבוד של הכנס, את כל השאלות שתמיד רציתם לשאול ולא הייתה לכם הזדמנות. האירוע כולו יוקדש לשאלות שיעלו מהקהל בשידור חי, ונוביק תענה עליהן בזמן אמת.
האירוע יתקיים באנגלית.

נעמי נוביק: אורחת הכבוד של הכנס וסופרת פנטזיה מצליחה. ספריה היו לרבי מכר, תורגמו לשפות רבות וזיכו אותה בפרס נבולה, בפרס לוקוס ובמועמדויות לפרסים רבים נוספים. לעברית תורגמו ספריה "דרקון הוד מלכותו", "עקורה" ו"חוט של כסף". ספרה האחרון, "A Deady Education", ראה אור בשנת 2020.
מרינה ברלין (מנחה): סופרת, משוררת ומבקרת תרבות שכותבת בשפה האנגלית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.

הארי פוטר גר עם רוחות רפאים, פרסי ג'קסון קופץ לביקור בשאול ולִיירה מ"חומריו האפלים" מגיעה למקום שממנו עשויים סיוטים. סופרים רבים בחרו לנסות לדמיין את העולם הבא. חלקם הגדילו לעשות והפגישו את הגיבורים שלהם עם המתים, או אפילו שלחו אותם לבקר בעצמם בעולם שמעבר. בהרצאה נשווה בין סדרות הספרים, נבדוק איך כל אחת מהן עוסקת בחיים שלאחר המוות, ונראה איך הידיעה על המוות הצפוי משפיעה על הגיבורים.

על המרצה: בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית ובמדעי הרוח וחברה ותיקה במועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה.

העיבוד של נטפליקס לסדרת הספרים הפולנית "המכשף" (The Witcher) נותן לנו הצצה לחייו של צייד המפלצות הנודע גראלט מריוויה, דרך אוסף סיפורים קצרים מעלילותיו. מה המשמעות של לבחור ברע במיעוטו? מהו תגמול סביר על הצלת חיים? ומה מקור ההבדלים בין הסיפורים לסדרת הטלוויזיה שמבוססת עליהם? בהרצאה נדבר על חמישה סיפורים קצרים מהספר "המשאלה האחרונה" (The Last Wish), על העיבוד של נטפליקס ועל הקשר שלהם למשחקים שנוצרו בעקבות סדרת הספרים.

על המרצה: מהנדס תוכנה, גיימר ותיק ומפתח האפליקציה של כנס "עולמות". מעריץ את העולם של ויטצ'ר.

במרכז הסדרה "קומיוניטי" ניצבים המכללה הקהילתית גרינדייל ומגוון התלמידים שבה. כל סטודנט וסטודנטית הגיעו מרקע אחר וצברו ניסיון חיים ייחודי, אך כאשר כולם מצאו את עצמם באותה סירה, הם נאלצו להכיר אלה את אלה דרך שורה של הרפתקאות מצחיקות, מרגשות ומפתיעות. חלקן אפילו רפררו לעולם התוכן הגיקי שכולנו מכירים. בהרצאה נצלול לעומק הסדרה ונגלה מה אפשר ללמוד ממנה על תקשורת, מוסר, גיקיוּת, ועל קהילות שנוצרות באקראי ולא בכוונה תחילה.
בהרצאה יוזכרו דיכאון ואובדנות.

על המרצה: סטודנט לפילוסופיה ולספרות באוניברסיטה העברית ואוהב לקשר בינן לבין מדע בדיוני, פנטזיה וכנסים.

קהילות של פורעי חוק נוצרות בשולי החברה, מרצון או בלית ברירה. גם לקהילות כאלה יש מבנה חברתי שמשקף היגיון ותפיסת עולם מדינית ותרבותית, ממש כמו בחברות "אמיתיות". בהרצאה נסקור את האמנה החברתית של כמה קהילות פורעי חוק בולטות בספרות הז'אנר: אנשי לונה החופשית ("עריצה היא הלבנה" מאת רוברט היינליין), תרבות הגנבים בעיר הבירה לות'אדל (טרילוגיית "הערפילאים" מאת ברנדון סנדרסון) והכנופיות של קאתרדם ("שישה עורבים" מאת לי ברדוגו). בעזרת החברות האלה נברר איזו תפיסת עולם משתקפת בספרים ביחס למבנה השלטון ולטבע האדם.

על המרצה: סופרת, חוקרת ומרצה על פנטזיה בחוג לקולנוע, בכנסים ובמסגרות פרטיות.

עד כמה דייקו היוצרים של הסדרה "יו-גי-הו!" כשהתייחסו למצרים העתיקה ולמיתולוגיה המצרית? בהרצאה אנסה לקבוע באיזו מידה הסדרה מעוגנת במציאות התרבותית וההיסטורית בעזרת השוואה למקורות היסטוריים אמיתיים. אבחן את חפצי האומנות שמופיעים בסדרה ואת האזכורים למיתולוגיה ולתרבות של מצרים הקדומה, ואנסה להבין היכן משתבץ סיפור הסדרה בהיסטוריה המצרית. ואם לרגע תהיתם: כן, פרעה מבוגר מאוד גם בגרסת המציאות.

על המרצה: בת 25. חובבת אנימה, מדע בדיוני ופנטזיה.

במרכז הסדרה "קומיוניטי" ניצבים המכללה הקהילתית גרינדייל ומגוון התלמידים שבה. כל סטודנט וסטודנטית הגיעו מרקע אחר וצברו ניסיון חיים ייחודי, אך כאשר כולם מצאו את עצמם באותה סירה, הם נאלצו להכיר אלה את אלה דרך שורה של הרפתקאות מצחיקות, מרגשות ומפתיעות. חלקן אפילו רפררו לעולם התוכן הגיקי שכולנו מכירים. בהרצאה נצלול לעומק הסדרה ונגלה מה אפשר ללמוד ממנה על תקשורת, מוסר, גיקיוּת, ועל קהילות שנוצרות באקראי ולא בכוונה תחילה.
בהרצאה יוזכרו דיכאון ואובדנות.

על המרצה: סטודנט לפילוסופיה ולספרות באוניברסיטה העברית ואוהב לקשר בינן לבין מדע בדיוני, פנטזיה וכנסים.

קהילות של פורעי חוק נוצרות בשולי החברה, מרצון או בלית ברירה. גם לקהילות כאלה יש מבנה חברתי שמשקף היגיון ותפיסת עולם מדינית ותרבותית, ממש כמו בחברות "אמיתיות". בהרצאה נסקור את האמנה החברתית של כמה קהילות פורעי חוק בולטות בספרות הז'אנר: אנשי לונה החופשית ("עריצה היא הלבנה" מאת רוברט היינליין), תרבות הגנבים בעיר הבירה לות'אדל (טרילוגיית "הערפילאים" מאת ברנדון סנדרסון) והכנופיות של קאתרדם ("שישה עורבים" מאת לי ברדוגו). בעזרת החברות האלה נברר איזו תפיסת עולם משתקפת בספרים ביחס למבנה השלטון ולטבע האדם.

על המרצה: סופרת, חוקרת ומרצה על פנטזיה בחוג לקולנוע, בכנסים ובמסגרות פרטיות.

כולנו מכירים את גיבורי העל הגדולים: מסופרמן ועד ספיידרמן, מוונדר-וומן ועד קפטן מארוול. אבל מאיפה הם הגיעו? מי יצר אותם, ולפי אילו ערכים? זהותם היהודית של יוצרי קומיקס רבים היא עובדה ידועה; הייתכן שהיא השפיעה על הדמויות פרי דמיונם? בהרצאה אשווה בין מספר גיבורי-על ונבלי-על לדמויות מההיסטוריה היהודית, ואטען שסיפורי המקור שלהם הולכים כל הדרך חזרה לתנ"ך.

על המרצה: סטודנט לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, יהודי גאה ומעריץ גדול של קומיקס.

חמש מומחיות לפאנפיקים וחובבת אחת יתכנסו כדי לדבר על הקשר בין פאנפיקים לקהילה: איך נוצרת קהילת קוראות וכותבות פאנפיקים? איך הקהילות האלו השתנו לאורך הזמן? מהו פאנון ואיך הוא מתגבש? עד כמה הקהילה משפיעה על הקאנון? מה מאפיין קהילות פאנפיקים לעומת קהילות אחרות? ואיך לזהות מישהי שקוראת את אותו סלאש?
מגיל 16 ומעלה.

הדס סלוין (מנחה): דוקטורנטית למדעי המוח וחובבת מדע בדיוני. צועדת את צעדיה הראשונים בעולם הפאנפיקים.
יערה כהן: מתכנתת, סטודנטית לתואר שני בספרות ופאנגירל נלהבת.
גלי גולן: בת 42, הייטקיסטית ומרצה ותיקה. קוראת פאנפיקים עוד מהימים שהדפיסו אותם על נייר.
רותם ברוכין: סופרת. התחילה לכתוב ספרות מקור כי מפאנפיקים אי אפשר לעשות קריירה.
מרינה ברלין: סופרת, משוררת ומבקרת. התחילה לכתוב וראתה עולם בזכות פאנפיקים. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.
סיון קוטיק: הייטקיסטית, חובבת משחקי תפקידים, אנימציה וקומיקס.

"מסע בין כוכבים", אחד מהיקומים הטלוויזיוניים-קולנועיים הוותיקים ביותר, עובר בשנים האחרונות פריחה מחודשת, עם שלוש סדרות חדשות שכבר משודרות, שלוש סדרות בשלבי תכנון וביצוע מתקדמים ודיבורים על הסרט הבא. רבים נחשפו רק לחלק קטן מהמגוון שהיקום הזה מציע ולא יודעים לאן להמשיך. נלמד להתמצא בתשע הסדרות ו-13 הסרטים, נדבר על המאפיינים שלהם, הסגנון והתוכן, וננסה להבין איפה להתחיל ומה כדאי לראות.
מומלץ למי שאינם מכירים את הסדרה לעומק.

על המרצה: מנהלת הבלוג "אולגה רואה מסע בין כוכבים" וסגנית מנהל דף הפייסבוק של סטארבייס 972.

בואו איתי למסע אל עולמות אחרים, שיעזור לכם ליצור עולמות כאלה בעצמכם! הצילום מאפשר לנו להביא לידי ביטוי חלק מהפלאות שהדמיון מסוגל להן. בהרצאה נשמע מה מיוחד בצילום פנטזיה ואיך מפיקים אותו. נבין באילו אלמנטים חשוב להשתמש, ונלמד להשתמש בצילום כדי ליצור קסם גם בעולם המודרני ובארצנו.

על המרצה: צלמת פנטזיה וחובבת אגדות.

סלמנדרות הן חיות בר קסומות שמציתות את הדמיון, ובלילות החורף הן יוצאות ממחבואן להלך בחשכה הלחה של הכרמל. בסדנה נקרא את הספר "איך לא לגדל סלמנדרה" ונלמד על חיי הסלמנדרות, על הסכנות שהן עומדות מולן ועל השמירה עליהן. לאחר מכן נכין סלמנדרה נחמדה לעצמנו, שנוכל לטפח בבית.
האירוע הוא חלק מרצועת הקראות פעילות לילדים, משולבות בסדנת יצירה חווייתית. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הספר.
יש להצטייד מראש בקיסם, במספריים ובאייקליי (IClay) בצבעי שחור, לבן וצהוב. ניתן להשתמש בפלסטלינה במקום באייקליי.
מגיל 6 ומעלה. הסדנה דורשת יכולת גזירה ותצריך שימוש במספריים. האחריות לשמירה על ביטחון הילדים מוטלת על ההורים בלבד.

על המנחה: חוקרת אבולוציה, גיקית מושבעת, פעילה בכנסים, אם ויוצרת.

חמש מומחיות לפאנפיקים וחובבת אחת יתכנסו כדי לדבר על הקשר בין פאנפיקים לקהילה: איך נוצרת קהילת קוראות וכותבות פאנפיקים? איך הקהילות האלו השתנו לאורך הזמן? מהו פאנון ואיך הוא מתגבש? עד כמה הקהילה משפיעה על הקאנון? מה מאפיין קהילות פאנפיקים לעומת קהילות אחרות? ואיך לזהות מישהי שקוראת את אותו סלאש?
מגיל 16 ומעלה.

הדס סלוין (מנחה): דוקטורנטית למדעי המוח וחובבת מדע בדיוני. צועדת את צעדיה הראשונים בעולם הפאנפיקים.
יערה כהן: מתכנתת, סטודנטית לתואר שני בספרות ופאנגירל נלהבת.
גלי גולן: בת 42, הייטקיסטית ומרצה ותיקה. קוראת פאנפיקים עוד מהימים שהדפיסו אותם על נייר.
רותם ברוכין: סופרת. התחילה לכתוב ספרות מקור כי מפאנפיקים אי אפשר לעשות קריירה.
מרינה ברלין: סופרת, משוררת ומבקרת. התחילה לכתוב וראתה עולם בזכות פאנפיקים. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.
סיון קוטיק: הייטקיסטית, חובבת משחקי תפקידים, אנימציה וקומיקס.

"מסע בין כוכבים", אחד מהיקומים הטלוויזיוניים-קולנועיים הוותיקים ביותר, עובר בשנים האחרונות פריחה מחודשת, עם שלוש סדרות חדשות שכבר משודרות, שלוש סדרות בשלבי תכנון וביצוע מתקדמים ודיבורים על הסרט הבא. רבים נחשפו רק לחלק קטן מהמגוון שהיקום הזה מציע ולא יודעים לאן להמשיך. נלמד להתמצא בתשע הסדרות ו-13 הסרטים, נדבר על המאפיינים שלהם, הסגנון והתוכן, וננסה להבין איפה להתחיל ומה כדאי לראות.
מומלץ למי שאינם מכירים את הסדרה לעומק.

על המרצה: מנהלת הבלוג "אולגה רואה מסע בין כוכבים" וסגנית מנהל דף הפייסבוק של סטארבייס 972.

חברי קבוצת יצירת קומיקס מזמינים אתכם להציץ אל מאחורי הקלעים של תהליך בניית קומיקס ויצירתו: תהליכי עבודה, שיטות, עצות, עלילה, ציור, פורמטים ועוד. כולל שאלות מהקהל והדגמות חיות.

אור בנדל (מנחה): יוצר וחוקר קומיקס, רכז קבוצת יצירת קומיקס.
מירון לביא: יוצר הכותרים "עלילות ערן הקב"ן" ו"נותנת השירות". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
גיא פוגל "פוגי": יוצר הכותרים "הבור של שרמן" וגיבורת העל "סוניקה". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
שקד אבידן: קומיקסאי ומאייר, יוצר הקומיקס "תרנגול הבר והשמיר". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
אירנה סלוצקי: קומיקסאית, אנימטורית ומעצבת גרפית. בעלת סטודיו "Story2C", יוצרת הקומיקס "בין פנטזיה ומוות" וחברה ב"קבוצת יצירת קומיקס".
דן דוד: קומיקסאי ומאייר, יוצר אוסף הסיפורים "הקרנת חצות" וחבר ב"קבוצת יצירת קומיקס".

פרודו באגינס, קטארה, קטניס אוורדין, הרמיוני גריינג'ר ואובי ואן קנובי. למי מהם יש אחים או אחיות? גם אם אתם לא יודעים, בואו לחידון שבו לא צריך לדעת את כל התשובות – אלא רק מספיק מהן.
יש להירשם מראש. משתתפי החידון ייבחרו באקראי מבין הנרשמים בטופס.

על המנחה: חידונאי ותיק בכנסים, סטודנט למתמטיקה ולמדעי המחשב, חובב טריוויה וקוביות הונגריות.

קישור לזום הארוע.

לפני כמעט 20 שנה, כשקהילות המדע הבדיוני והפנטזיה רק למדו ללכת, ערכה המרצה סמינר שחקר את הדומה והשונה בין קהילת החובבים הפיזית, שמרוכזת בכנסים, לבין מקבילתה הווירטואלית. היום, כשהגבולות בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי הולכים ומיטשטשים, זאת הזדמנות מצוינת לבחון פעם נוספת את הקהילות האלה ולשאול שאלות: איך העולם הפיזי והעולם הווירטואלי יוצרים את קהילת חובבי הז'אנר הישראלית ומשפיעים עליה, בעולם של רשתות חברתיות וכנסים אונליין? עד כמה אנחנו ייחודיים בתוך הקהילה שלנו ועד כמה אנחנו חלק מטרנדים בין-לאומיים?

על המרצה: אשת דיגיטל ביום, חובבת מדע בדיוני ביום-יום, מחברת ביניהם כל יום-יומיים.

בין "חוט של כסף" ל"שומרי ערים", בין פרס נבולה לפרס גפן – שתי יוצרות מעולמות שונים מאוד ידברו על אהבתן המשותפת לעולמות פנטזיה. אורחת הכבוד של הכנס, הסופרת האמריקאית עטורת הפרסים נעמי נוביק, תשב לשיחה מונחית עם אחת מסופרות הפנטזיה הבולטות בישראל, רותם ברוכין. הן ידברו על היצירות שלהן, על מקורות השראה קרובים ורחוקים, על יצירת דמויות ועל קהילות מעריצים. בואו – יהיו דרקונים.
האירוע יתקיים באנגלית.

נעמי נוביק: אורחת הכבוד של הכנס וסופרת פנטזיה מצליחה. ספריה היו לרבי מכר, תורגמו לשפות רבות וזיכו אותה בפרס נבולה, בפרס לוקוס ובמועמדויות לפרסים רבים נוספים. לעברית תורגמו ספריה "דרקון הוד מלכותו", "עקורה" ו"חוט של כסף". ספרה האחרון, "A Deady Education", ראה אור בשנת 2020.
רותם ברוכין: מחזאית, תסריטאית וסופרת זוכת פרסי גפן. כותבת בימים אלה סדרת אינטרנט שבה קבוצת יצורי פנטזיה קסומים נתקעים בעולמנו בתקופת הקורונה.
מרינה ברלין (מנחה): סופרת, משוררת ומבקרת תרבות שכותבת בשפה האנגלית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.

חברי קבוצת יצירת קומיקס מזמינים אתכם להציץ אל מאחורי הקלעים של תהליך בניית קומיקס ויצירתו: תהליכי עבודה, שיטות, עצות, עלילה, ציור, פורמטים ועוד. כולל שאלות מהקהל והדגמות חיות.

אור בנדל (מנחה): יוצר וחוקר קומיקס, רכז קבוצת יצירת קומיקס.
מירון לביא: יוצר הכותרים "עלילות ערן הקב"ן" ו"נותנת השירות". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
גיא פוגל "פוגי": יוצר הכותרים "הבור של שרמן" וגיבורת העל "סוניקה". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
שקד אבידן: קומיקסאי ומאייר, יוצר הקומיקס "תרנגול הבר והשמיר". חבר בקבוצת יצירת קומיקס.
אירנה סלוצקי: קומיקסאית, אנימטורית ומעצבת גרפית. בעלת סטודיו "Story2C", יוצרת הקומיקס "בין פנטזיה ומוות" וחברה ב"קבוצת יצירת קומיקס".
דן דוד: קומיקסאי ומאייר, יוצר אוסף הסיפורים "הקרנת חצות" וחבר ב"קבוצת יצירת קומיקס".

"מומו" של מיכאל אנדה עוסק בשאלות מעניינות על מהות הזמן ומציג זווית מעניינת על מקום הקהילה בחיינו. יחד נשוחח על הספר, נדון בו, וננסה להחליף דעות ולגלות נקודות מבט חדשות.
מועדון הקריאה החודשי מתקיים מאז 2007 ביוזמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ומיועד לדיון משותף, פתוח ומפרה בספרים לאחר קריאתם.

הכניסה חופשית ללא צמיד. רצוי להצטייד בעותק של הספר.

על המנחה: חובבת ותיקה, מרכזת פרויקט מועדון הקריאה של האגודה משנת 2011.

קישור לזום הארוע.

לפני כמעט 20 שנה, כשקהילות המדע הבדיוני והפנטזיה רק למדו ללכת, ערכה המרצה סמינר שחקר את הדומה והשונה בין קהילת החובבים הפיזית, שמרוכזת בכנסים, לבין מקבילתה הווירטואלית. היום, כשהגבולות בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי הולכים ומיטשטשים, זאת הזדמנות מצוינת לבחון פעם נוספת את הקהילות האלה ולשאול שאלות: איך העולם הפיזי והעולם הווירטואלי יוצרים את קהילת חובבי הז'אנר הישראלית ומשפיעים עליה, בעולם של רשתות חברתיות וכנסים אונליין? עד כמה אנחנו ייחודיים בתוך הקהילה שלנו ועד כמה אנחנו חלק מטרנדים בין-לאומיים?

על המרצה: אשת דיגיטל ביום, חובבת מדע בדיוני ביום-יום, מחברת ביניהם כל יום-יומיים.

בשנים האחרונות יכולותיה של בינה מלאכותית מבוססת למידת חיזוק (Reinforcement Learning) הולכות ומשתכללות. בוטים (מערכות בינה מלאכותית עצמאיות) שיכולים ללמוד מניסוי וטעייה, או לשתף מידע זה עם זה, כבר ניצחו את אלופי העולם במשחקי אסטרטגיה מתוחכמים ואף פתרו בעיות בביולוגיה מולקולרית. בהרצאה נלמד איך בוטים לומדים זה מהניסיון של האחר, מפתחים את יכולותיהם בעזרת אימון משותף, ואפילו משתפים פעולה על מנת לנצח קבוצות אנושיות.

על המרצה: בעל תואר שני במחשוב קוונטי, מייסד שני מיזמי סטארטאפ בתחומי מדעי המחשב, גיימר וגיק.

האם אוכלוסיית הקוסמים העולמית צריכה לחשוף את עצמה? האם היה מוטב להרקולס להישאר אל בן אלמוות על הר האולימפוס? ואילו היית אביר מוכשר, היית בוחר במשמר המלך או במשמר הלילה? זה סוג הדילמות שנעלה במופע דיבייט פנטסטי בהשתתפות כמה מטובי הדיבייטורים בארץ. אתם תקבעו מי יהיו המנצחים!

עמיחי אבן-חן (מנחה): אלוף אירופה בדיבייט, לשעבר יושב ראש ליגת הדיבייט הישראלית ומייסד קבוצת מימז בנושא דיבייט.
בר פישביין: בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית ובמדעי הרוח וחברה ותיקה במועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה.
דנה גרין: סטודנטית לתואר שני בקולנוע, פיינליסטית תחרויות דיבייט גיקיות וראשת צוות השיפוט של תחרות דיסני.
רועי שולמן: דוקטורנט לפסיכולוגיה, אלוף תחרות וינטרפל בדיבייט ואלוף העולם בדיבייט לשנת 2019.
איל חיות-מן: דוקטורנט לפילוסופיה יהודית, אלוף תחרות הוגוורטס בדיבייט ואלוף אירופה בדיבייט לשנת 2016.
הדר גולדברג: אלופת העולם המכהנת בדיבייט ואלופת תחרות דיסני בדיבייט.

"מומו" של מיכאל אנדה עוסק בשאלות מעניינות על מהות הזמן ומציג זווית מעניינת על מקום הקהילה בחיינו. יחד נשוחח על הספר, נדון בו, וננסה להחליף דעות ולגלות נקודות מבט חדשות.
מועדון הקריאה החודשי מתקיים מאז 2007 ביוזמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ומיועד לדיון משותף, פתוח ומפרה בספרים לאחר קריאתם.

הכניסה חופשית ללא צמיד. רצוי להצטייד בעותק של הספר.

על המנחה: חובבת ותיקה, מרכזת פרויקט מועדון הקריאה של האגודה משנת 2011.

קישור לזום הארוע.

לא משנה באיזו יצירה מדובר, כדי להטיס ספינת חלל יש ללחוץ על כפתור ההפעלה. הרי אנחנו צריכים להפעיל את המכונות שלנו איכשהו – באמצעות דיבור, מגע או תנועה. בהרצאה נתבונן בממשקי הפעלה מסרטים וסדרות מדע בדיוני מהעבר וההווה. נבדוק אם הם חזו את העתיד, האם אפשר בכלל להשתמש במחשב שאין לו מסך ואילו רעיונות דווקא מיושמים במציאות.

על המרצה: מדריכת תוכנה, בוגרת בצלאל, עוסקת בהייטק וחובבת משחקי תפקידים.

התפתחות קהילות חובבים סביב סדרות טלוויזיה, סרטים ויצירות אחרות הפכה את התקשורת בין היוצרים לקהל לדו-כיוונית. האם אפשר או רצוי ליצור בוואקום? מהו פאן סרוויס, והאם זה טוב? ואיך הסדרות שאנחנו אוהבות מציגות את החובבות שאוהבות אותן? בפאנל נדון בשאלות הללו ונדגים בעזרת היצירות החביבות עלינו, ביניהן הארי פוטר, על טבעי (Supernatural), סטארגייט ודוקטור הו.

עינת סיטרון (מנחה): בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
לילי דאי: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה; חובבת וכותבת מדע בדיוני ופנטזיה. מרצה בכנסים למעלה מעשור.
נטע טרופ: סטודנטית לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית, מרצה בכנסים, מנהלת המכירות של הכנס.
מעין שיר: אנליסטית בתחום הבינה המלאכותית, מקדישה את רוב זמנה למסתרי האינטרנט.

עברו כבר עשרים וחמש שנה מאז נכנסו לחיינו פיקאצ'ו ושאר מפלצות הכיס החביבות – הפוקימונים. קהילת החובבים פתוחה לכל הגילאים, אך רבים סבורים שמדובר בפאנדום ילדותי ומזלזלים במעריציו. למעשה מדובר בעולם ומלואו: קלפים, משחקים מכל הסוגים, קומיקס מנגה, פוקימון גו וכמובן סדרת הטלוויזיה הפופולרית. בואו לשמוע על ההיסטוריה של פוקימון, על קהילת החובבים ועל תת-קהילות בתוכה.

על המרצה: חובב פוקימון מילדות וחבר סגל בכנסים.

בוודאי ראיתן וראיתם לא פעם את השלטים של צוות מניעת ההטרדות המיניות מתנוססים בכל מקום בכנסים, אבל מה בעצם עושה הצוות? מה הסמכויות שלו? מי חברים וחברות בו ואיזו הכשרה הם עוברים? וכמובן, למה דווקא סגול? כעת יש לכן ולכם הזדמנות לשאול את החברים והחברות בצוות כל מה שתרצו.

הכניסה חופשית ללא צמיד.

ליאת שחר-קשתן (מנחה): ראשת צוות מניעת הטרדות מיניות בכנסים ויושבת ראש האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.
רותם ברוכין: עוזרת ראשת הצוות, תסריטאית וסופרת.
טל גולדמן: חבר הצוות, מנהל ההפקה של פסטיבל אייקון.
ראשל אביב: חברת הצוות וסטודנטית לתואר ראשון.
בועז קרני-הראל: חבר צוות, מרצה ומתנדב בכנסים, מורה לפיזיקה.
שירי ישועה: חברת הצוות, מרצה בכנסים ומתנדבת במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב.

קישור לזום הארוע.

בסרט "ספיידרמן: ממד העכביש" מופיעים כמה וכמה אנשי עכביש. כל אחד מהם מתואר באופן מורכב, לרבות הרקע שממנו הגיעו והמניעים שלהם. כך מנסים יוצרי הסרט לגרום לצופים להרגיש שכל אחד ואחת, גם הם, יכולים לעטות את המסכה ולהיכנס לתפקיד הגיבור. אבל מה בדיוק יוצר את האפקט הזה? איך הוא בונה את גיבורי העתיד? ואיזה מסר ניסו הכותבים להעביר לנו?

על המרצה: סטודנט ללימודי אסיה, חובב קומיקס אדוק וצרכן קבוע של כל מה שקשור לספיידרמן.

התפתחות קהילות חובבים סביב סדרות טלוויזיה, סרטים ויצירות אחרות הפכה את התקשורת בין היוצרים לקהל לדו-כיוונית. האם אפשר או רצוי ליצור בוואקום? מהו פאן סרוויס, והאם זה טוב? ואיך הסדרות שאנחנו אוהבות מציגות את החובבות שאוהבות אותן? בפאנל נדון בשאלות הללו ונדגים בעזרת היצירות החביבות עלינו, ביניהן הארי פוטר, על טבעי (Supernatural), סטארגייט ודוקטור הו.

עינת סיטרון (מנחה): בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
לילי דאי: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה; חובבת וכותבת מדע בדיוני ופנטזיה. מרצה בכנסים למעלה מעשור.
נטע טרופ: סטודנטית לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית, מרצה בכנסים, מנהלת המכירות של הכנס.
מעין שיר: אנליסטית בתחום הבינה המלאכותית, מקדישה את רוב זמנה למסתרי האינטרנט.

במדע הבדיוני מוצגים לא אחת עולמות שבהם הגנים שלנו קובעים לא רק מי נהיה, אלא גם במה נעסוק ומה יהיה מעמדנו החברתי. גם העולם שלנו מתפתח לכיוון דומה: כבר היום אפשר לקרוא את הגנים שלנו בעזרת מחשב ולקבל מידע על אודותינו. האם עלינו לחשוש שמא בעלי כוונות זדון יקראו את הגנים שלנו? האם אפשר בכלל לשמור את המידע הגנטי שלנו לעצמנו? האם העתיד הקודר שהמדע הבדיוני מנבא הוא בעצם בלתי נמנע?

על המרצה: חנון ובוגר תואר שני בביולוגיה.

קומיקס משלנו בפחות משעה? בהחלט. בסדנה נפתח דמות מקורית עם יכולות מיוחדות, ונשלח אותה להרפתקאות פנטסטיות כיד הדמיון. נלמד איך לספר סיפור בציורים, וגם קצת על אלתור. אין צורך בניסיון קודם בקומיקס! יש להצטייד בדפים, עפרונות ודמיון.
לגיל 12-8.

על המנחה: יוצרת קומיקס ("זלמן", "דוקטור זדיינו"), מאיירת, גיימרית וחובבת פנטזיה מושבעת.

בפעם ה-14 נטפקנים בלתי נלאים ידונו בכבוד הדדי וברצינות הראויה בחוסר הדיוקים המדעיים בסדרות וסרטי מדע בדיוני. כי אם הוליווד מפשלת, לא כדאי שלפחות נלמד מזה משהו?

ד"ר בועז קרני-הראל (מנחה): בעל תואר שני במתמטיקה ותואר שלישי בפיזיקה, מנגיש מדע ומרצה בכנסים בארץ ובעולם.
יואב לנדסמן: מהנדס חלל, גיאופיזיקאי, לשעבר סגן מנהל משימת "בראשית" לירח. כיום יזם בתחום החלל.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. חברת עמותת "מדעת". מחברת הספרים "שמים שבורים" ו"לב המעגל" וזוכת פרסי גפן.
דניאלה קרני-הראל: הייטקיסטית, מטפלת בחיות בר ודור שני למדע הבדיוני בארץ.
ד"ר עופר מתוקי: אסטרופיזיקאי, בעל דף הפייסבוק והבלוג "היקום הנראה" ומנהל הכנס.

אורסון סקוט קארד, ברנדון סנדרסון, סטפני מאייר וטרייסי היקמן הם רק הבולטים ביותר ברשימה ארוכה של סופרי מדע בדיוני ופנטזיה המזוהים עם הכנסייה המורמונית (או "כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים"). האם הנוכחות של המורמונים בין היוצרים בז'אנר אכן גבוהה במיוחד, כמו שנדמה לפעמים? ואם כן, איך אפשר להסביר את זה? בהרצאה אדבר על קשרים אפשריים בין הכנסייה המורמונית ותרבותה לבין הז'אנר הספקולטיבי, ועל השפעתם על היצירות ועל תוכנן.

על המרצה: עורכת דין בשירות המדינה, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה, מתנדבת ומרצה בכנסים.

פאבולה וסוז'ט (מילולית: הסיפור והעלילה) הם מונחים בחקר הספרות שמציגים את ההבחנה בין סדר האירועים לבין הסדר שבו מספרים אותם. ומה טוב יותר מלשבש את הסדר בעזרת מסע בזמן? בהרצאה נכיר את המונחים האלה, נראה איך הם עוזרים להבין טוב יותר סיפורים כמו "סיפור חייך" מאת טד צ'יאנג, "אלמה" מאת עדי לויה וגם את סרטי "בחזרה לעתיד", ונגלה מה יכולים החוגים לספרות באקדמיה ללמוד מהמדע הבדיוני ומהפנטזיה.

על המרצה: בוגרת תואר ראשון בספרות וחובבת מגיל צעיר.

בפעם ה-14 נטפקנים בלתי נלאים ידונו בכבוד הדדי וברצינות הראויה בחוסר הדיוקים המדעיים בסדרות וסרטי מדע בדיוני. כי אם הוליווד מפשלת, לא כדאי שלפחות נלמד מזה משהו?

ד"ר בועז קרני-הראל (מנחה): בעל תואר שני במתמטיקה ותואר שלישי בפיזיקה, מנגיש מדע ומרצה בכנסים בארץ ובעולם.
יואב לנדסמן: מהנדס חלל, גיאופיזיקאי, לשעבר סגן מנהל משימת "בראשית" לירח. כיום יזם בתחום החלל.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. חברת עמותת "מדעת". מחברת הספרים "שמים שבורים" ו"לב המעגל" וזוכת פרסי גפן.
דניאלה קרני-הראל: הייטקיסטית, מטפלת בחיות בר ודור שני למדע הבדיוני בארץ.
ד"ר עופר מתוקי: אסטרופיזיקאי, בעל דף הפייסבוק והבלוג "היקום הנראה" ומנהל הכנס.

כנס וורלדקון (Worldcon) השנתי הוא אירוע הפאנדום הגדול ביותר בעולם, שמתנהל עוד מימי מלחמת העולם השנייה. אחדים ממנהליו לאורך השנים יספרו על הכנס בפרט ועל אירועי קהילה מחוץ לישראל בכלל. נדון בין השאר במאפייניה של הקהילה הבין-לאומית, ובקווי דמיון והבדלים בין קהילות שונות ברחבי העולם. לסיכום נשמע מהם מה זה אומר להיות המנהלים של וורלדקון.
האירוע יתקיים באנגלית.

גדי עברון (מנחה): מתנדב בכנסים ברחבי העולם, יזם בתחום הסייבר וחנון.
ג׳יימס בייקון: אירי תושב לונדון, חובב קומיקס ועורך פאנזינים של מלחמת הכוכבים. ניהל את וורלדקון 2019 בדבלין שבאירלנד.
דב גייסלר: חוקרת תקשורת ועיתונות שמתמחה בחוקי המדיה של ארצות הברית. בזמנה הפנוי מתנדבת בכנסים. ניהלה את וורלדקון 2004 בבוסטון שבמסצ'וסטס.
וינסנט דוקרטי: חובב מדע בדיוני מסקוטלנד ומארגן כנסים. השתתף בניהול וורלדקון בגלזגו שבסקוטלנד בשנים 1995 ו-2005.

פאבולה וסוז'ט (מילולית: הסיפור והעלילה) הם מונחים בחקר הספרות שמציגים את ההבחנה בין סדר האירועים לבין הסדר שבו מספרים אותם. ומה טוב יותר מלשבש את הסדר בעזרת מסע בזמן? בהרצאה נכיר את המונחים האלה, נראה איך הם עוזרים להבין טוב יותר סיפורים כמו "סיפור חייך" מאת טד צ'יאנג, "אלמה" מאת עדי לויה וגם את סרטי "בחזרה לעתיד", ונגלה מה יכולים החוגים לספרות באקדמיה ללמוד מהמדע הבדיוני ומהפנטזיה.

על המרצה: בוגרת תואר ראשון בספרות וחובבת מגיל צעיר.

אחוות הטבעת, חבורת הסקוביז והנוסעים בספינת החלל בסדרה "פיירפליי" כולם חלק ממשפחה נבחרת – מודל חברתי חתרני שמוצג לא אחת ביצירות ז'אנר. אבל למה בעצם ליצור משפחות כאלה? הייתכן שמשפחות מסורתיות יותר דוחקות אותן לשוליים? בהרצאה נדון ביצירות שמציגות את רעיון המשפחה הנבחרת, בעיקר דרך הדוקטורים ה-11 וה-13 מ"דוקטור הו", ונדבר גם על מושגים כמו אמטונורמטיביות – הצגת מערכת היחסים הזוגית כמרכז שסביבו סובבים חיינו, בלי להשאיר מקום ליחסים א-רומנטיים, א-מונוגמיים או לכל אחד אחר שרוצה משפחה נבחרת.

על המרצה: סטודנט.ית לתואר שני בבלשנות שמית ומתנדב.ת בקהילה הגאה.

בשנת 2012 עלה לאקרנים עיבוד קולנועי לאחד מספריו האפלים יותר של דוקטור סוס – "הלורקס". הספר מעלה סוגיות מורכבות כמו תרבות הצריכה ופגיעה בסביבה, אבל מה בנוגע לסרט? איך הוא מביע את המסרים האלה? האם הייתה דרך טובה יותר לעשות את זה? בהרצאה נשווה בין הספר מ-1972, סרט האנימציה מאותה שנה והסרט החדש יותר. נבדוק אילו קווי עלילה נותרו על רצפת חדר העריכה, ונבחן גם איך השפיע המעבר למדיום הקולנועי על המסר שהיצירה מעבירה.

על המרצה: ראש צוות פיתוח תוכנה, סופרת ומנחה משחקי תפקידים.

הם בורחים מהבית, מאבדים את הוריהם ומותקפים באופן קבוע. אבל במקום לשלוח אותם לפנימייה או לבית הסוהר, ספריו של ריק ריירדן מציעים להם מענה חלופי – את מחנה החצויים. בהרצאה נתבונן במחנה כמקום מקלט פנטסטי לילדים ולנוער במצבי סיכון ומצוקה. נשמע על גורמי סיכון ועל גורמי חוסן בעזרת קטעים מתוך סדרות הספרים "פרסי ג'קסון" ו"גיבורי האולימפוס", נתייחס לנקודות המבט של הגיבורים עצמם ולמבוגרים המשמעותיים בחייהם, ונלקט כמה עצות למי שרוצים לתמוך טוב יותר בעצמם ובאחרים.
מגיל 13 ומעלה. בהרצאה יוזכרו מצבים נפשיים קשים.

על המרצה: שאמאן ואלכימאי, עובד סוציאלי ועובד נוער, בעל תשובה ושאלה.

מיהי מומו? מאין הגיעה? מה רוצים האדונים האפורים? ומעל הכול: מהו הזמן והיכן הוא שוכן? בסדנה נקרא קטע מספרו הקלאסי של מיכאל אנדה ונכין פרח שעות מאוריגמי.
האירוע הוא חלק מרצועת הקראות פעילות לילדים, משולבות בסדנת יצירה חווייתית. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הספר.
יש להצטייד מראש בשני דפים או בריסטולים בצורת ריבוע, רצוי אחד ירוק ואחד בצבע אחר, וכן בטושים וצבעים לקישוט ובדבק סטיק או דבק פלסטי. אפשר להשתמש במהדק סיכות במקום בדבק.
לגיל 13-8.

על המנחה: חובבת ותיקה ומדריכת חוגי אמנות ומדע.

אחוות הטבעת, חבורת הסקוביז והנוסעים בספינת החלל בסדרה "פיירפליי" כולם חלק ממשפחה נבחרת – מודל חברתי חתרני שמוצג לא אחת ביצירות ז'אנר. אבל למה בעצם ליצור משפחות כאלה? הייתכן שמשפחות מסורתיות יותר דוחקות אותן לשוליים? בהרצאה נדון ביצירות שמציגות את רעיון המשפחה הנבחרת, בעיקר דרך הדוקטורים ה-11 וה-13 מ"דוקטור הו", ונדבר גם על מושגים כמו אמטונורמטיביות – הצגת מערכת היחסים הזוגית כמרכז שסביבו סובבים חיינו, בלי להשאיר מקום ליחסים א-רומנטיים, א-מונוגמיים או לכל אחד אחר שרוצה משפחה נבחרת.

על המרצה: סטודנט.ית לתואר שני בבלשנות שמית ומתנדב.ת בקהילה הגאה.

אבא, אמא, שני ילדים וכלב: המבנה המשפחתי הקלאסי כמעט לא מופיע בספריו של טרי פראצ'ט. בהרצאה נבחן את המשפחות המעטות שהוא הציג בכל זאת בעולם הדיסק. ננסה להבין אילו משפחות הוא בחר לייצג, מה חשוב לו לומר באמצעותן, איזה מודל של משפחה הוא מנסה לקדם ומה ניסה להגיד לנו על משפחות העולם העגול.
ההרצאה תעסוק ברבים מספרי עולם הדיסק ובמיוחד סדרת טיפני אייקין, סדרת המשמר ו-Carpe Jugulum ("תפוס את הגרון").

על המרצות: אמא ובת, חובבות קריאה ופנטזיה, מנהלות בקהילת "הצב נוע ינוע" – חובבי טרי פראצ'ט בישראל.

הם בורחים מהבית, מאבדים את הוריהם ומותקפים באופן קבוע. אבל במקום לשלוח אותם לפנימייה או לבית הסוהר, ספריו של ריק ריירדן מציעים להם מענה חלופי – את מחנה החצויים. בהרצאה נתבונן במחנה כמקום מקלט פנטסטי לילדים ולנוער במצבי סיכון ומצוקה. נשמע על גורמי סיכון ועל גורמי חוסן בעזרת קטעים מתוך סדרות הספרים "פרסי ג'קסון" ו"גיבורי האולימפוס", נתייחס לנקודות המבט של הגיבורים עצמם ולמבוגרים המשמעותיים בחייהם, ונלקט כמה עצות למי שרוצים לתמוך טוב יותר בעצמם ובאחרים.
מגיל 13 ומעלה. בהרצאה יוזכרו מצבים נפשיים קשים.

על המרצה: שאמאן ואלכימאי, עובד סוציאלי ועובד נוער, בעל תשובה ושאלה.

קהילה היא יותר מקבוצת שייכות שמבוססת על מאפיין משותף, כגון גיל, מקום עבודה וכן הלאה. אנו משווים את עצמנו לחברי קבוצת השייכות שלנו, אבל קהילה היא הרבה מעבר לכך: היא מערכת קודים, ערכים, תמיכה והשתייכות. האם אנחנו זקוקים לקהילות? איך יכולה החברות בהן לשנות את חיינו? אילו יתרונות וכלים מצאו חברות הפאנל בקהילות שהן שייכות אליהן, והאם בכל הטוב הזה מסתתרות גם סכנות?

לילי דאי (מנחה): חובבת וכותבת מדע בדיוני ופנטזיה, מרצה בכנסים ומיישמת את לקחי הפאנדום בהייטק מאז 2013.
שירה אבנת: עורכת דין בשירות המדינה, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה מגיל צעיר, מתנדבת ומרצה בכנסים.
עינת סיטרון: בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
חן דאי: מתנדבת ואשת סגל בכנסים, סטודנטית פעילה בוועד הסטודנטים, חברה במספר קהילות של ארגוני חינוך בלתי פורמלי.

יצירות ספקולטיביות רבות מחייבות אותנו לקבל כפשוטן הנחות יסוד שמפרות עקרונות בסיסיים, אבל לפעמים צריך מומחית כדי להצביע על הצרימה. ארבעה מקצוענים מתחומים שונים במדעי החברה יצביעו בפניכם על קווי עלילה שגרמו להם לדפוק את הראש בקיר. והפעם: האם התיקון השני לחוקה האמריקאית מגן על החליפה של איירון מן? מה לא בסדר בדה-קולוניזציה של אומת האש? הייתכן שבאפי היא אייקון פמיניסטי פגום? ולמה פוסט "ויראלי" הוא לא פתרון משכנע?
הפאנל ילווה בתמלול (כתוביות בעברית).

שיר בן-אור (מנחה): ספרנית טכנית וארכיונאית. תלמידת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
אודי בקר: משפטן ומוסמך במדע המדינה, חוקר מדיניות בשירות המדינה.
ד"ר אפרת דסקל: ד"ר לתקשורת ופוסט דוקטורנטית בתחומי מדיניות דיגיטלית באוניברסיטה העברית.
ד"ר נדב פרץ-וייסוידובסקי: מרצה בכיר בפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון. מתמחה במדיניות חברתית, עוני ומגדר.
נעמי כרמי: אשת דיגיטל, חובבת מדע בדיוני ומשלבת ביניהם מתי שרק אפשר.

אנחנו קוראים כדי לברוח, כדי להיכנס לעולמות אחרים ולדמיין שאנחנו חלק מהם. אבל מה קורה כשהיכולת לדמיין נפגעת? בהרצאה נדבר על אפנטזיה, חוסר היכולת לדמיין באופן חזותי. איך התופעה הזאת משפיעה על חוויית הקריאה? האם מי שחווים אותה מעדיפים דווקא ז'אנרים מסוימים? ואיזו השפעה יש לה על התחושות מול עיבודים למדיה ויזואלית, או מול עיבודים שלא בדיוק נאמנים למקור?

על המרצה: חיילת משוחררת, קוראת פנטזיה מילדות, וחברת סגל תמיכה טכנית בכנסים כבר שנתיים.

ג'וסטרים וג'וסטריות נכבדים ונכבדות, עובדי קרן ספידוואגון, חברי מאפיה איטלקית וכל ידיד של המשפחה שלא נהרג באופן קורע לב: מפגש קהילת חובבי JOJO עומד להתחיל! הכינו את הסטנדים, נשמו עמוק, התאמנו על הפוזות הכי הזויות שלכם ובואו לדבר על האנימה הכי טובה בעולם!

קישור לזום הארוע.

קהילה היא יותר מקבוצת שייכות שמבוססת על מאפיין משותף, כגון גיל, מקום עבודה וכן הלאה. אנו משווים את עצמנו לחברי קבוצת השייכות שלנו, אבל קהילה היא הרבה מעבר לכך: היא מערכת קודים, ערכים, תמיכה והשתייכות. האם אנחנו זקוקים לקהילות? איך יכולה החברות בהן לשנות את חיינו? אילו יתרונות וכלים מצאו חברות הפאנל בקהילות שהן שייכות אליהן, והאם בכל הטוב הזה מסתתרות גם סכנות?

לילי דאי (מנחה): חובבת וכותבת מדע בדיוני ופנטזיה, מרצה בכנסים ומיישמת את לקחי הפאנדום בהייטק מאז 2013.
שירה אבנת: עורכת דין בשירות המדינה, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה מגיל צעיר, מתנדבת ומרצה בכנסים.
עינת סיטרון: בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
חן דאי: מתנדבת ואשת סגל בכנסים, סטודנטית פעילה בוועד הסטודנטים, חברה במספר קהילות של ארגוני חינוך בלתי פורמלי.

יצירות ספקולטיביות רבות מחייבות אותנו לקבל כפשוטן הנחות יסוד שמפרות עקרונות בסיסיים, אבל לפעמים צריך מומחית כדי להצביע על הצרימה. ארבעה מקצוענים מתחומים שונים במדעי החברה יצביעו בפניכם על קווי עלילה שגרמו להם לדפוק את הראש בקיר. והפעם: האם התיקון השני לחוקה האמריקאית מגן על החליפה של איירון מן? מה לא בסדר בדה-קולוניזציה של אומת האש? הייתכן שבאפי היא אייקון פמיניסטי פגום? ולמה פוסט "ויראלי" הוא לא פתרון משכנע?
הפאנל ילווה בתמלול (כתוביות בעברית).

שיר בן-אור (מנחה): ספרנית טכנית וארכיונאית. תלמידת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
אודי בקר: משפטן ומוסמך במדע המדינה, חוקר מדיניות בשירות המדינה.
ד"ר אפרת דסקל: ד"ר לתקשורת ופוסט דוקטורנטית בתחומי מדיניות דיגיטלית באוניברסיטה העברית.
ד"ר נדב פרץ-וייסוידובסקי: מרצה בכיר בפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון. מתמחה במדיניות חברתית, עוני ומגדר.
נעמי כרמי: אשת דיגיטל, חובבת מדע בדיוני ומשלבת ביניהם מתי שרק אפשר.

בשנים האחרונות מספקת ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה ייצוגים רבים של מהפכות ומהפכנים. שוב ושוב הם שואפים לתקן עוול מערכתי עמוק עד כדי כך שאין ברירה אלא להרוס את הכול ולהתחיל מהתחלה. אבל מה קורה לאחר מכן? בהרצאה נסקור שלוש סדרות – טרילוגיית הראי-קירה מאת קרול ברג, טרילוגיית ברטימאוס מאת ג'ונתן סטראוד וטרילוגיית השניוניות מאת אן לקי. נברר מה הקשר בין הייצוגים בספרים לבין המציאות ההיסטורית, ונשאל אם חלק מההצעות הספרותיות לסדר יום מתוקן וצודק יותר רלוונטיות גם למציאות.

על המרצה: בעלת תואר ראשון רב-תחומי, מעמדת בהוצאת "כרמל", פעילה בקהילה הפראצ'טאית וכותבת לבלוג המוזיקה "קולומבוס".

ג'וסטרים וג'וסטריות נכבדים ונכבדות, עובדי קרן ספידוואגון, חברי מאפיה איטלקית וכל ידיד של המשפחה שלא נהרג באופן קורע לב: מפגש קהילת חובבי JOJO עומד להתחיל! הכינו את הסטנדים, נשמו עמוק, התאמנו על הפוזות הכי הזויות שלכם ובואו לדבר על האנימה הכי טובה בעולם!

קישור לזום הארוע.

דרקונים מסוקסים, מכשפות תמירות, יצירי דמיון מלאי תשוקה וייצוג לכל הקשת: בשנים האחרונות הספרות הפנטסטית והספרות הרומנטית נמהלות זו בזו, והתוצרים מרתקים, משעשעים, משמחים ומלאי רגש. בפאנל נדון ביצירות שמכילות את המיטב מכל העולמות.

ד"ר קרן לנדסמן (מנחה): רופאה, אמא וסופרת. מחברת הספרים "לב המעגל" ו"שמים שבורים". ממנהלות קבוצת ספרות רומנטית קווירית בפייסבוק.
סיון קוטיק: מדריכת תוכנה, משחקת ומנחה משחקי תפקידים וקוראת נלהבת.
דורית תמיר: הבעלים של "תמיר // הוצאה לאור" ושל "ספרים בעלמא", הוצאה חדשה שמתמחה בספרות פנטסטית, ספרות רומנטית ומה שביניהן.
עדי לויה: שחקנית ואמנית, חובבת ספרות רומנטית וזוכת פרס גפן לשנת 2018 על הסיפור הקצר "מכשפה".

מה אנחנו אמורים לחשוב על ממסד ששולח אנשים לכלא ללא משפט, מוציא להורג בלי אפשרות חנינה, מפעיל בית סוהר ששואב את התקווה מהכלואים בו, מגדיר עינויים כשיטת ענישה לגיטימית, שולט בעיתונות, מצנזר את אמצעי התקשורת, מתערב בגסות בחינוך ומושפע ישירות מבעלי הון ומעמד? בהרצאה נבחן איזה מין ממסד מנהל את הקהילה הקסומה בספרי הארי פוטר, ונשאל מה זה אומר על תפיסתה של רולינג את הרשויות בעולם המוגלגי שלנו.

על המרצה: מורה לספרות, מומחה להארי פוטר ומרצה על הסדרה בשלל אירועים במסגרת "סוד הקסם".

"בת הים הקטנה" היה הראשון בסרטי ה"רנסאנס של דיסני" משנות התשעים, שהובילו את האולפנים להצלחה מסחררת. גם דמותה פורצת הדרך של באפי קוטלת הערפדים נוצרה באותו עשור. בהרצאה אטען שהשתיים הן למעשה גלגולים של אותה דמות: על שתיהן נכפתה זהות שלא רצו בה, שתיהן נלחמו למען אהבה בלתי אפשרית, שתיהן פעלו באופן עצמאי נגד הסמכות ושתיהן איבדו את הקול שלהן ונלחמו כדי לזכות בו מחדש.

על המרצה: בוגרת תואר ראשון במדעים, מנהלת מרכז למידה לקידום נערות ומנחה סדנאות על הארי פוטר.

הסופר ברנדון סנדרסון, שביקר בארץ לאחרונה כאורח הכבוד של פסטיבל אייקון 2019, יצר יקום ספרותי אדיר המתפרס בין השאר על פני כמה וכמה סדרות ועולמות ייחודיים – הקוסמיר. בואו למפגש הקהילה של חובבי סנדרסון, הכירו את חבריכם לפאנדום והעלו את כל התיאוריות ההזויות ביותר שלכם על שלל העלילות המתרחשות בו.

קישור לזום הארוע.

דרקונים מסוקסים, מכשפות תמירות, יצירי דמיון מלאי תשוקה וייצוג לכל הקשת: בשנים האחרונות הספרות הפנטסטית והספרות הרומנטית נמהלות זו בזו, והתוצרים מרתקים, משעשעים, משמחים ומלאי רגש. בפאנל נדון ביצירות שמכילות את המיטב מכל העולמות.

ד"ר קרן לנדסמן (מנחה): רופאה, אמא וסופרת. מחברת הספרים "לב המעגל" ו"שמים שבורים". ממנהלות קבוצת ספרות רומנטית קווירית בפייסבוק.
סיון קוטיק: מדריכת תוכנה, משחקת ומנחה משחקי תפקידים וקוראת נלהבת.
דורית תמיר: הבעלים של "תמיר // הוצאה לאור" ושל "ספרים בעלמא", הוצאה חדשה שמתמחה בספרות פנטסטית, ספרות רומנטית ומה שביניהן.
עדי לויה: שחקנית ואמנית, חובבת ספרות רומנטית וזוכת פרס גפן לשנת 2018 על הסיפור הקצר "מכשפה".

מה אנחנו אמורים לחשוב על ממסד ששולח אנשים לכלא ללא משפט, מוציא להורג בלי אפשרות חנינה, מפעיל בית סוהר ששואב את התקווה מהכלואים בו, מגדיר עינויים כשיטת ענישה לגיטימית, שולט בעיתונות, מצנזר את אמצעי התקשורת, מתערב בגסות בחינוך ומושפע ישירות מבעלי הון ומעמד? בהרצאה נבחן איזה מין ממסד מנהל את הקהילה הקסומה בספרי הארי פוטר, ונשאל מה זה אומר על תפיסתה של רולינג את הרשויות בעולם המוגלגי שלנו.

על המרצה: מורה לספרות, מומחה להארי פוטר ומרצה על הסדרה בשלל אירועים במסגרת "סוד הקסם".

העתיד כבר כאן, ואיתו גם המדע הבדיוני והפנטזיה משתנים: מציאות רבודה, מציאות מדומה, בינה מלאכותית ומגמות שעדיין לא העזנו לדמיין. בהרצאה ננסה לחזות איך ייראו סיפורי העתיד ולהבין לאילו כיוונים הז'אנרים האהובים עלינו עשויים לפנות: סיפורי-על שיכולים להימשך לנצח (מסע בין כוכבים, מלחמת הכוכבים ועוד), בינות מלאכותיות שיכתבו ספרים, סיפורים במציאות רבודה, במציאות מדומה, ודברים הרבה יותר מטורפים שאולי יתגשמו יום אחד.

על המרצה: סופר מדע בדיוני ופנטזיה ישראלי שסיפוריו תורגמו לשבע שפות. זוכה שני פרסי גפן.

הסופר ברנדון סנדרסון, שביקר בארץ לאחרונה כאורח הכבוד של פסטיבל אייקון 2019, יצר יקום ספרותי אדיר המתפרס בין השאר על פני כמה וכמה סדרות ועולמות ייחודיים – הקוסמיר. בואו למפגש הקהילה של חובבי סנדרסון, הכירו את חבריכם לפאנדום והעלו את כל התיאוריות ההזויות ביותר שלכם על שלל העלילות המתרחשות בו.

קישור לזום הארוע.

דמויות רבות ביצירותיה של אורסולה לה-גווין מנסות למצוא את מקומן בתוך הקהילה: שווק, גיבור "המנושל", מגיע מקהילה אנרכיסטית לעולם של משטר סמכותני; גנלי איי, דמות המספר ב"צד שמאל של החושך", מתחיל את מסעו בממלכה שמבוססת על בתי-אב ונקלע למדינה על סף התיעוש; ואילו טנר מ"הקברים של אטואן" גדלה בכפר קטן ומוצאת את עצמה בקהילה דתית מסוגרת. בהרצאה אנסה להראות איך לה-גווין מתארת ביצירותיה את הקהילות הללו, ואת מערכות היחסים שלהן עם היחידים שמרכיבים אותן.

על המרצה: עורך האסופה "היה יהיה" ואתר האינטרנט של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. מרצה ותיק.

הידעתם שהרצל היה מלאך מסוקס? או שמייסד בצלאל כתב אוטופיה? בניסיון לדמיין את "היהודי החדש", קהילת היוצרים הציונית פנתה למקורות השראה פנטסטיים כמו מלאכים, שדים ומדע בדיוני. הם אפילו חזו את אתר ההיכרויות של מדינת היהודים. נדבר על מספר אמנים ציוניים מתחילת המאה ה-20, ביניהם אפרים משה ליליין, בוריס שץ וזאב רבן, ונחקור את האופן שבו הם הגו את הפנטזיה הציונית דרך ציורים, איורים, סיפורים ועוד.
מגיל 13 ומעלה.

על המרצה: קוראת פנטזיה מאז ומעולם וכיום בוגרת תואר ראשון לתולדות האומנות וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה.

לונה לאבגוד היא אחת מהדמויות האהובות ביותר בקרב מעריצי הארי פוטר, וזה לא מפתיע: הרי היא מיוחדת, חכמה, יצירתית וטובת לב. אולם מה שעשוי להפתיע חלק מהמעריצים הוא האהדה הרבה שמעוררת לונה בקרב מעריצי הסדרה שמאובחנים על הרצף האוטיסטי. בהרצאה אסביר בקצרה מהו אוטיזם ואדון בייצוג של אוטיסטים בתרבות הפופולרית. לאחר מכן אסביר מדוע לונה מעוררת הזדהות עמוקה בקרב הקהילה האוטיסטית, וכיצד הייצוג שלה כאוטיסטית משמעותי וחיובי.
מומלץ להכיר מראש את סדרת הארי פוטר.

על המרצה: סטודנטית לחינוך מיוחד לגיל הרך, אוטיסטית וגיקית מילדות.

בעולם שבו הפלגות דמיון פרועות הן נחלתם של מעטים, חבורה עשויה ללא חת יוצאת למשימה נואשת להשבת הדמיון לעולם. כל אחד מהם לחוד נועז ורב מעללים. יחד הם: ועד האגודה! בואו למפגש שאלות ותשובות עם הוועד, ובו: מתח! קונספירציות! ספירת גופות מסחררת! ואולי, רק אולי, התשובה לשאלה עתיקת היומין: אצל מי נמצאים המפתחות למכונת הזמן של האגודה?

הכניסה חופשית ללא צמיד.

קישור לזום הארוע.

ההולודק נחשב לפריט חיוני בספינות רבות בסדרות של "מסע בין כוכבים". הוא משמש לסימולציות קרב, מסייע בהליכים רפואיים ומספק גם בידור לחברי הצוות. אולם בפרקים רבים רואים אילו תקלות עלולות לקרות בעת השימוש בהולודק: הגדרות בטיחות שמבוטלות בטעות, דמויות שמפתחות תודעה, או יצירה של דמויות המבוססות על חברי צוות אחרים. בהרצאה נסקור דוגמאות למצבים בעייתיים בהולודק, ננסח את הסוגיות האתיות שעומדות בבסיס השימוש בו, ונדון בכללים שאולי היה כדאי להחיל על השימוש בטכנולוגיה המרשימה הזו.
מומלץ להכיר מראש את היקום של "מסע בין כוכבים".
מגיל 14 ומעלה. ההרצאה כוללת דיון ביחסי מין, ניצול מיני וניצול יחסי מרות.

על המרצה: דוקטורנטית למדעי המוח, מרצה במגוון מסגרות וחובבת מדע בדיוני מושבעת.

עבודת האדריכלים מבוססת על הבנה שעיצוב המרחב משפיע על החוויה האנושית: החל מעקרונות התכנון העירוני ועד חישוב גובה התקרה. לאדריכלות יש מגוון כלים שבהם היא יכולה להשתמש כדי לנסות לייצר מרחב קהילתי. בהרצאה נבחן כמה דוגמאות מעולם האדריכלות מצד אחד, ומעולמות המדע הבדיוני והפנטזיה מצד שני. איך האדריכלים דמיינו מרחב קהילתי? ואיך היוצרים עשו את זה? האם ייתכן שלשני התחומים יש מה ללמוד זה מזה?

על המרצה: חובבת הז'אנר כבר למעלה מ-13 שנה וסטודנטית לאדריכלות כבר יותר משנתיים.

בסיפורו של טים פראט "חלומות בלתי אפשריים" מתוארת ספריית וידאו שמכילה את כל הסרטים הגדולים שלא נעשו מעולם. ספריות הווידאו נעלמו כבר מזמן מהנוף, אבל תעשיית הקומיקס עוסקת במרץ בהגשמת חלומות מהסוג הזה בדיוק. בהרצאה נגלה איך קמו לתחייה סרט האנימציה על אלריק ממלניבונה, הסרט האבוד של יוצר החבובות, הפיילוט הנפלא לסדרת המדע הבדיוני הגרועה ביותר בהיסטוריה וסדרת המשטרה של ג'ורג' ר"ר מרטין.
מגיל 12 ומעלה.

על המרצה: מרצה על קומיקס ואנימציה באוניברסיטת תל אביב, ומשתתף בכנסים כבר כמעט שני עשורים.

בעולם שבו הפלגות דמיון פרועות הן נחלתם של מעטים, חבורה עשויה ללא חת יוצאת למשימה נואשת להשבת הדמיון לעולם. כל אחד מהם לחוד נועז ורב מעללים. יחד הם: ועד האגודה! בואו למפגש שאלות ותשובות עם הוועד, ובו: מתח! קונספירציות! ספירת גופות מסחררת! ואולי, רק אולי, התשובה לשאלה עתיקת היומין: אצל מי נמצאים המפתחות למכונת הזמן של האגודה?

הכניסה חופשית ללא צמיד.

קישור לזום הארוע.

שיחת סלון על המדע (ועל חלק מהפילוסופיה) שמאחורי סרט המדע הבדיוני "מטריקס". אדבר על סולם קרדשב למידת התפתחות ציוויליזציות, על חוקי הרובוטיקה של אסימוב, על פרשנות קופנהגן למכניקת הקוואנטים ועוד. לסיום אציג את החור הכי גדול בעלילת הסרט, ולא אשכח לדון בשאלת השאלות: הייתכן שכולנו בעצם חיים בסימולציה?
ההרצאה מבוססת על הפרק השלישי של הפודקאסט מדברים מדע"ב מבית מיקרוסופט, שדן בהיבטים המדעיים של סרטי מדע בדיוני נבחרים – ובמקרים שבהם המדע אינו מוצג כהלכה.

על המרצה: מהנדס תוכנה בכיר ובוגר תואר ראשון בהנדסת תוכנה, חובב מדע בדיוני ופנטזיה ואב לשניים.

נראה כאילו בכל שבוע מתפרסמים שמות חדשים למינים חדשים שהמדע זיהה: כריש שנקרא על שם גולום, חרק על שם דארת' ויידר ועוד. הטקסטונומיה – מתן שמות מדעיים ליצורים חיים וסיווגם לקבוצות – תמיד הייתה כר פורה לדמיונם של הגיקים שעוסקים בה. בהרצאה נגלה למה ואיך ניתנים שמות למינים חדשים של יצורים חיים, וכמובן נכיר כמה יצורים עם שמות מוזרים ומגניבים מעולמות המיתולוגיה, הפנטזיה והמדע הבדיוני.

על המרצה: דוקטורנט לטקסונומיה של עכבישים באוניברסיטה העברית.

הספרות הגותית עברה שינוי בתקופה הוויקטוריאנית. המפלצות עזבו את היערות האפלים ואת הטירות המתפוררות, ועברו להסתתר בין תושבי העיר. בואו לפגוש את המפלצות העירוניות – דרקולה, דוריאן גריי, דוקטור ג׳קיל ומיסטר הייד. אספר על כל אחד מהספרים ועל ההקשר שבו נכתבו, ואבחן אילו השקפות עולות מהם בסוגיות של זהות, מודרניזציה והחיים בעיר. איך חיים יחד בעיר שבה כולם זרים זה לזה? מה מקומו של העל-טבעי בעולם מדעי וטכנולוגי? ואילו יצרים בתוכנו הופכים אותנו למפלצות?

על המרצה: אמנית עם תואר בעיצוב במה ואהבה לניתוח ספרות.

בואו לשאול את אורחת הכבוד של הכנס שאלות ממוקדות על כתיבה – ולקבל תשובות. איך להתגבר על מחסום כתיבה? איך אפשר לדעת שהסיפור שלנו טוב מספיק? ומתי צריך להוסיף דמויות לסיפור או להיפטר מהן?
יש להירשם לסדנה עד 23 במרץ. מי שיירשמו יוכלו להגיש שאלות לאירוע, ובמהלכו תבחר נוביק כמה מהשאלות שהוגשו מראש ותענה עליהן.
האירוע יתקיים באנגלית.

לכל בית מלוכה יש בעיות גנטיות משלו. הפרעונים סבלו מהשמנת יתר וממלריה, בתי המלוכה האירופיים מהמופיליה, ושושלת הרואים למרחק סבלו מהאומנות. בכל ספריה של רובין הוב חוזרת שוב ושוב הטענה שאיש אינו יודע את מקורן של האומנות והבינה – שתי צורות הקסם הנפוצות בעולם. למרות זאת, הרמזים נטועים לאורך הספרים ולרוחבם, עבור כל חובב אבולוציה שעיניו בראשו. בהרצאה נתחקה אחר הרמזים הללו כדי להבין איך חיסרון אבולוציוני כל כך ברור שרד לאורך הדורות ומאין הוא בא. אם נלמד קצת על עקרונות האבולוציה בדרך, מה טוב!

על המרצה: דוקטורנטית למדעי המוח, מורה ואשת סגל בכנסים.

נראה כאילו בכל שבוע מתפרסמים שמות חדשים למינים חדשים שהמדע זיהה: כריש שנקרא על שם גולום, חרק על שם דארת' ויידר ועוד. הטקסטונומיה – מתן שמות מדעיים ליצורים חיים וסיווגם לקבוצות – תמיד הייתה כר פורה לדמיונם של הגיקים שעוסקים בה. בהרצאה נגלה למה ואיך ניתנים שמות למינים חדשים של יצורים חיים, וכמובן נכיר כמה יצורים עם שמות מוזרים ומגניבים מעולמות המיתולוגיה, הפנטזיה והמדע הבדיוני.

על המרצה: דוקטורנט לטקסונומיה של עכבישים באוניברסיטה העברית.

הספרות הגותית עברה שינוי בתקופה הוויקטוריאנית. המפלצות עזבו את היערות האפלים ואת הטירות המתפוררות, ועברו להסתתר בין תושבי העיר. בואו לפגוש את המפלצות העירוניות – דרקולה, דוריאן גריי, דוקטור ג׳קיל ומיסטר הייד. אספר על כל אחד מהספרים ועל ההקשר שבו נכתבו, ואבחן אילו השקפות עולות מהם בסוגיות של זהות, מודרניזציה והחיים בעיר. איך חיים יחד בעיר שבה כולם זרים זה לזה? מה מקומו של העל-טבעי בעולם מדעי וטכנולוגי? ואילו יצרים בתוכנו הופכים אותנו למפלצות?

על המרצה: אמנית עם תואר בעיצוב במה ואהבה לניתוח ספרות.

בממלכה הקסומה חיים כל יצורי האגדות: פיות, דריאדות, קנטאורים, גמדים ועוד. בכל שנה מגיעה משלחת מהממלכה הקסומה לבקר בעולמנו. הם מעמידים פני בני אדם בעזרת כישוף, נטמעים בינינו, לומדים עלינו ולאחר חודש, הם שבים הביתה. אבל בליל ירח מלא, בסוף מרץ 2020, משהו השתבש. תושבי הממלכה הקסומה ניסו להגיע אל הפורטל שייקח אותם הביתה, אבל מישהו צעק משהו על מגפה והתקהלויות והם נאלצו להימלט. עכשיו הם תקועים כאן לשנה שלמה. האם יצליחו לשמור על זהותם האמיתית בסוד? וחשוב יותר, האם יצליחו לא להידבק במחלה המשונה הזו, קורונה?

הפרוטוקולים הסודיים של הממלכה הקסומה היא סדרת אינטרנט שמורכבת כולה משיחות זום, וצילומיה מתחילים בימים אלו. שלושת הפרקים הראשונים בסדרה עולים בכנס עולמות כהקראה מומחזת.

כתיבה ובימוי: רותם ברוכין

הפקה: ליאת שחר קשתן

עריכה: אלכס ימפולסקי

שחקניות ושחקנים: מרינה ברלין, אורי בר ליפשיץ, זהר ברטל, דשה ביצ'נקו, איילת דקל, אלכס דשבסקי, רחלי ווקס, דריה זינגר, נטע טרופ, קרן לין, ענבר מאירסון, מיטב מורחיים, טליה נירגד חסון, אדוה קמחי, בועז קרני הראל, תומר רשף, ליאת שחר קשתן, נויה שמיר, ערן שדה אור, חן שרון, עומר שובל שקד

בממלכה הקסומה חיים כל יצורי האגדות: פיות, דריאדות, קנטאורים, גמדים ועוד. בכל שנה מגיעה משלחת מהממלכה הקסומה לבקר בעולמנו. הם מעמידים פני בני אדם בעזרת כישוף, נטמעים בינינו, לומדים עלינו ולאחר חודש, הם שבים הביתה. אבל בליל ירח מלא, בסוף מרץ 2020, משהו השתבש. תושבי הממלכה הקסומה ניסו להגיע אל הפורטל שייקח אותם הביתה, אבל מישהו צעק משהו על מגפה והתקהלויות והם נאלצו להימלט. עכשיו הם תקועים כאן לשנה שלמה. האם יצליחו לשמור על זהותם האמיתית בסוד? וחשוב יותר, האם יצליחו לא להידבק במחלה המשונה הזו, קורונה?

הפרוטוקולים הסודיים של הממלכה הקסומה היא סדרת אינטרנט שמורכבת כולה משיחות זום, וצילומיה מתחילים בימים אלו. שלושת הפרקים הראשונים בסדרה עולים בכנס עולמות כהקראה מומחזת.

כתיבה ובימוי: רותם ברוכין

הפקה: ליאת שחר קשתן

עריכה: אלכס ימפולסקי

שחקניות ושחקנים: מרינה ברלין, אורי בר ליפשיץ, זהר ברטל, דשה ביצ'נקו, איילת דקל, אלכס דשבסקי, רחלי ווקס, דריה זינגר, נטע טרופ, קרן לין, ענבר מאירסון, מיטב מורחיים, טליה נירגד חסון, אדוה קמחי, בועז קרני הראל, תומר רשף, ליאת שחר קשתן, נויה שמיר, ערן שדה אור, חן שרון, עומר שובל שקד

הרומן Lords and Ladies ("אדונים וגבירות") של טרי פראצ’ט והמחזה "חלום ליל קיץ" של ויליאם שייקספיר חולקים מאפיינים משותפים, אבל הקהילה בכל אחת מהיצירות מתוארת באופן שונה לחלוטין – וכך גם עולם הפנטזיה עצמו. בעוד שממלכת הפיות של "חלום ליל קיץ" משמשת מרחב נייטרלי עבור הקהילה האנושית, ב"אדונים וגבירות" הקהילה מתגבשת דווקא מתוך העימות עם ממלכת הפיות. בהרצאה נעסוק בשתי היצירות ונדון בקווי הדמיון ובקווי השוני ביניהן.
מומלץ להכיר מראש לפחות אחת מהיצירות.

על המרצה: מורה למתמטיקה במצפה רמון, סופר ומוציא לאור.

עוד מראשיתו שימש התיאטרון מרחב שבו ניצבים אלים לצד בני אדם ומפלצות לצד ענקים. בהרצאה נתייחס לתיאטרון כספרות הפנטזיה של העולם שבו רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב. מאדיפוס ואורסטס, דרך מחזות המוסר של ימי הביניים ועד שייקספיר, דון ז'ואן ופאוסט מהעת החדשה: נפגוש את המחזות מלאי הפלא וננסה להבין איך הצליחו היוצרים שלהם להרים קסמים על הבמה.

על המרצה: סופר ומבקר תרבות, יוצר הפודקאסט וסדרת הספרים "אגדות אמיתיות". מרצה בקביעות בכנסים.

מה קורה כאשר אריה נכנס פתאום לספרייה? כך קורה בספרה הקסום של מישל קנודסן, "אריה הספרייה". נקרא יחד את הספר ולסיום נכין בובות של הדמויות מהסיפור מגלילי נייר טואלט.
האירוע הוא חלק מרצועת הקראות פעילות לילדים, משולבות בסדנת יצירה חווייתית. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הספר.
יש להצטייד מראש בארבעה או חמישה גלילי נייר טואלט (ללא הנייר), מספריים, עיפרון, מחק וטושים עבים.
לגיל 9-4. ייתכן שילדים צעירים במיוחד יצטרכו את עזרת ההורים בשלב היצירה.
הסדנה דורשת יכולת גזירה ותצריך שימוש במספריים. האחריות לשמירה על ביטחון הילדים מוטלת על ההורים בלבד.

על המנחה: חובבת ותיקה, מרכזת פרויקט מועדון הקריאה ומדריכה בחוגי אומנות ומדע לילדים.

לפני כמעט שנתיים חזרה קהילת מעריצי אקס-מן לקדמת הבמה, אחרי כמה שנים של הזנחה מצד מארוול. בדומה למעריצים, האקס-מן עצמם מתקדמים בדרך לעצמאות כשהם הופכים מקהילה לאומה. אחרי הרחבת השורות וההתלהבות הראשונית, המעריצים והמוטנטים גם יחד צריכים להתמודד עם ההשלכות של השינוי ולברר אם נשארנו אותה קבוצה, או בשפת הקומיקס: האם אנחנו עדיין באותו יקום? בהרצאה יידונו בפירוט חוברות הקומיקס Powers of X ו-House of X.

על המרצה: מדריך תוכנה וסוקר קומיקס באתר PCGalaxy.

הרומן Lords and Ladies ("אדונים וגבירות") של טרי פראצ’ט והמחזה "חלום ליל קיץ" של ויליאם שייקספיר חולקים מאפיינים משותפים, אבל הקהילה בכל אחת מהיצירות מתוארת באופן שונה לחלוטין – וכך גם עולם הפנטזיה עצמו. בעוד שממלכת הפיות של "חלום ליל קיץ" משמשת מרחב נייטרלי עבור הקהילה האנושית, ב"אדונים וגבירות" הקהילה מתגבשת דווקא מתוך העימות עם ממלכת הפיות. בהרצאה נעסוק בשתי היצירות ונדון בקווי הדמיון ובקווי השוני ביניהן.
מומלץ להכיר מראש לפחות אחת מהיצירות.

על המרצה: מורה למתמטיקה במצפה רמון, סופר ומוציא לאור.

עוד מראשיתו שימש התיאטרון מרחב שבו ניצבים אלים לצד בני אדם ומפלצות לצד ענקים. בהרצאה נתייחס לתיאטרון כספרות הפנטזיה של העולם שבו רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב. מאדיפוס ואורסטס, דרך מחזות המוסר של ימי הביניים ועד שייקספיר, דון ז'ואן ופאוסט מהעת החדשה: נפגוש את המחזות מלאי הפלא וננסה להבין איך הצליחו היוצרים שלהם להרים קסמים על הבמה.

על המרצה: סופר ומבקר תרבות, יוצר הפודקאסט וסדרת הספרים "אגדות אמיתיות". מרצה בקביעות בכנסים.

וורלדקון, יורוקון, וורלדפנטזי וסמופקון הם אחדים מכנסי החובבים הבין-לאומיים שמתרחשים מחוץ לישראל; המשתתפות שלנו ביקרו בהם, וגם באחרים. בואו לשמוע מה הן עשו שם, מה יש לראות, איך נראים כל הכנסים האלה ובמה הם שונים מהכנסים בארץ. באיזו מדינה נוספת היה כנס בשם אייקון? מה קורה כשמשבצים פאנליסט לשני פאנלים שמתרחשים בעת ובעונה אחת? ולמה צריך להודיע איזה יום היום במהלך הכנס?

עינת סיטרון (מנחה): בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
ליאת שחר קשתן: יושבת ראש האגודה. מטפחת צמחים, ילדים, דורות של פעילים ואת הרושם שהיא תמיד קוראת את כל המועמדים לפרס גפן.
נעמי כרמי: אשת דיגיטל, חובבת מדע בדיוני ומחברת ביניהם מתי שרק אפשר.
מרינה ברלין: סופרת, משוררת ומבקרת תרבות. הרצתה בכנסים באירופה ובארצות הברית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.
תמר הרשקו: חובבת ופעילה טרנס יבשתית וקוראת מכל הבא ליד. בעבר הרחוק ממארגני אייקון ופנטזיקון.

האם תהיתם פעם מה קורה כשסופר משתתף באופן פעיל בקבוצת המעריצים שלו? היום, כשכל כך הרבה סופרים וסופרות צומחים מתוך קהילות מעריצים, זו שאלה רלוונטית מתמיד – ותשובה אפשרית אפשר למצוא בפורום alt.fan.pratchett, שפעיל כבר כמעט 30 שנה ובין המשתתפים הפעילים בו היה לא אחר מטרי פראצ'ט עצמו. וזה לא הכול: אם יודעים איפה לחפור, חלק מאותה פיסת היסטוריה נגיש גם היום! התוצאה: סקירה היסטורית-ביוגרפית של התקשורת בין פראצ'ט לקהל מעריציו.
נדרשת היכרות בסיסית עם יצירותיו של פראצ'ט.

על המרצה: עובד כמתכנת, חובב פראצ'ט שנים רבות ופעיל בקהילות המעריצים.

במשך שעה וחצי נשב יחד ונכתוב עולם סיפורי חדש, או במילים אחרות – נכתוב כקהילת כותבים. זוהי סדנה מונחית ומובנית שבסופה תהיה לנו מסגרת משותפת ליצירה; ואם תרצו, היא עשויה להתפתח ולגדול מעבר לגבולות הסדנה והכנס. סדנת כתיבה פעילה ומיוחדת, מיועדת לכותבות ולכותבים בעלי ניסיון.
מגיל 16 ומעלה. האירוע עלול לכלול תוכן מיני ו/או אלים.

מעין רוגל: סופרת, תסריטאית ומפצחת סיפורים.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. חברת עמותת "מדעת". מחברת הספרים "שמים שבורים" ו"לב המעגל" וזוכת פרסי גפן.

וורלדקון, יורוקון, וורלדפנטזי וסמופקון הם אחדים מכנסי החובבים הבין-לאומיים שמתרחשים מחוץ לישראל; המשתתפות שלנו ביקרו בהם, וגם באחרים. בואו לשמוע מה הן עשו שם, מה יש לראות, איך נראים כל הכנסים האלה ובמה הם שונים מהכנסים בארץ. באיזו מדינה נוספת היה כנס בשם אייקון? מה קורה כשמשבצים פאנליסט לשני פאנלים שמתרחשים בעת ובעונה אחת? ולמה צריך להודיע איזה יום היום במהלך הכנס?

עינת סיטרון (מנחה): בוגרת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, חברת ועד האגודה, מרצה ותיקה ומנהלת התוכן של הכנס.
ליאת שחר קשתן: יושבת ראש האגודה. מטפחת צמחים, ילדים, דורות של פעילים ואת הרושם שהיא תמיד קוראת את כל המועמדים לפרס גפן.
נעמי כרמי: אשת דיגיטל, חובבת מדע בדיוני ומחברת ביניהם מתי שרק אפשר.
מרינה ברלין: סופרת, משוררת ומבקרת תרבות. הרצתה בכנסים באירופה ובארצות הברית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.
תמר הרשקו: חובבת ופעילה טרנס יבשתית וקוראת מכל הבא ליד. בעבר הרחוק ממארגני אייקון ופנטזיקון.

"ללכת בעוז לאן שאיש לא הלך קודם לכן" או "למצוא עבודה ולהמשיך לטוס" הן דוגמאות למשימות מוצהרות של גיבורי המדע הבדיוני. אבל לצד כל אותן הליכות וטיסות, חברויות מתפתחות ומזימות נרקמות דווקא בישיבה – בחדר האוכל, בסלון, או לצד המדורה. איך מחברת צפייה משותפת בטלוויזיה בין גיבורי "סיירת האבדון"? מה מונע מגיבורי "מסע בין כוכבים: דיסקברי" להתגבש כצוות באירוע חברתי? ומה אפשר ללמוד מסידור הישיבה ליד שולחן האוכל של ה"פיירפליי"?

על המרצה: עוסק בפיתוח תוכנה. אוהב תוכן, ובעיקר סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה, וסיפורים על מה שהסיפורים אומרים.

בשנות ה-70 יצאו לאור הספרים "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" של דבורה עומר ו"ילדת חוץ" של נורית זרחי. ספרי הילדים הללו היו הראשונים שהביעו ביקורת גלויה וחריפה על הקיבוץ. בשניהם היו אלמנטים ביוגרפיים ברורים והם עשו שימוש בכלים פנטסטיים שלא אפיינו את הסופרות עד אז. בהרצאה נחפש את הקשר בין הגורמים האלה וננסה להבין מדוע בחרו הסופרות להשתמש בכלים שמציעה הפנטזיה כדי לתאר את חייהן, ומה הן ניסו להגיד בכך על הקיבוץ.

על המרצה: ניצולת לינה משותפת בקיבוץ, חובבת פנטזיה ומורה לאנגלית ולתרגום. מנהלת בקהילת "הצב נוע ינוע" – חובבי טרי פראצ'ט בישראל.

במשך שעה וחצי נשב יחד ונכתוב עולם סיפורי חדש, או במילים אחרות – נכתוב כקהילת כותבים. זוהי סדנה מונחית ומובנית שבסופה תהיה לנו מסגרת משותפת ליצירה; ואם תרצו, היא עשויה להתפתח ולגדול מעבר לגבולות הסדנה והכנס. סדנת כתיבה פעילה ומיוחדת, מיועדת לכותבות ולכותבים בעלי ניסיון.
מגיל 16 ומעלה. האירוע עלול לכלול תוכן מיני ו/או אלים.

מעין רוגל: סופרת, תסריטאית ומפצחת סיפורים.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. חברת עמותת "מדעת". מחברת הספרים "שמים שבורים" ו"לב המעגל" וזוכת פרסי גפן.

להארי פוטר כבר מלאו עשרים שנה, אבל הפאנדום רק ממשיך לצמוח. גם הפופולריות שלו בחברה הישראלית הולכת וגוברת. מצד שני, בשנים האחרונות נאלצו המעריצים להתמודד עם התבטאויות בעייתיות של יוצרת הסדרה, ג'יי קיי רולינג. בואו לשמוע על קהילת המעריצים העולמית, על יצירות מעריצים משוגעות מכל הסוגים ועל ההתמודדות עם אמירות של הסופרת שיצרה את הקהילה, אבל לא מהססת לפגוע בחלקים ממנה.

על המרצה: מנהלת התוכן באירוע לכבוד 20 שנות הארי פוטר בישראל. לשעבר מנהלת כנס "עולמות".

מה הקשר בין כתיבת ספרות מקור לכתיבת פאנפיקים? איך משפיעה קהילת כותבות הפאנפיקים על הכתיבה? ואולי כדאי בכלל לשלוח כל סופרת וסופר לכתוב פאנפיקים בתחילת דרכם? נדבר על כתיבה מקורית, ספרות מעריצים, כתיבה באינטרנט ועוד, בפאנל שירכז יחד כותבות סיפורת, כותבות פאנפיקים וכותבות שמזוהות עם שני העולמות גם יחד.
האירוע יתקיים באנגלית.

נעמי נוביק: סופרת פנטזיה ואורחת הכבוד של הכנס. ממקימות ארכיון הפאנפיקים Archive of Our Own, יוזמת פרויקט הפאנפיקים Yuletide ומשתתפת בפרויקטים קהילתיים נוספים.
אלה ברזילי (מנחה): קוראת פנטזיה מאז ומעולם וכיום בוגרת תואר ראשון לתולדות האומנות וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה.
מרינה ברלין: סופרת, משוררת ומבקרת. התחילה לכתוב וראתה עולם בזכות פאנפיקים. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.
רותם ברוכין: מחזאית, תסריטאית וסופרת זוכת פרס גפן. התחילה לכתוב ספרות מקור כי מפאנפיקים אי אפשר להתפרנס.
דנה כץ-בוכשטב: כותב.ת סיפורים קצרים ופאנפיקים מגיל 13. הרצתה באייקון על תבניות (tropes) של פאנפיקים.
דנה ארז: כותבת וקוראת פאנפיקים מגיל צעיר והנחתה בעבר פאנלים בנושא.

שני אירועים נהדרים קרו השנה: הראשון הוא הענקת פרס נובל לממציאות טכנולוגיית "קריספר" לעריכה גנטית באמצעות RNA. השני הוא יצירת חיסון לקורונה, המבוסס על RNA, במהירות שיא. אבל מה זה ה-RNA הזה בכלל? בהרצאה אציג את המולקולה המיוחדת הזאת, שממלאת מגוון תפקידים בתא ומשתתפת בכמה וכמה תהליכים ביולוגיים. אציע אפשרויות לשימוש ב-RNA בעתיד הקרוב והרחוק בתחומים כמו רפואה, אאוגניקה, למידה וזיכרון, אבולוציה לא-דרוויניסטית, אסטרוביולוגיה וביולוגיה מלאכותית.

על המרצה: עמית מחקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע וחוקר RNA כבר 15 שנים.

ילדים ומבוגרים, יוצרות ויוצרים: בואו ליצור איתי בובה פרי דמיונכם מחומרים ממוחזרים שיש בכל בבית! יש להכין מראש לוחות קרטון, סכין יפנית, מספריים רגילים ומספריים לחיתוך בד, שאריות בדים בכל הצבעים והמרקמים, נייר, כלי כתיבה, סרגל, דבק (מומלץ להשתמש בדבק חם, אבל גם דבק כללי שקוף יתאים), קישוטים כמו כפתורים, מנקי מקטרות, נצנצים, עיניים מתגלגלות וכל מה שמוצאים בבית, והכי חשוב: אטב כביסה.
מגיל 6 ומעלה. הסדנה דורשת יכולות גזירה והדבקה, וייעשה בה שימוש בסכין יפנית, בדבק חם ובמספריים.
השתתפות ילדים בסדנה מומלצת בהתאם ליכולות הילדים ולשיקול הדעת של הוריהם. האחריות לשמירה על ביטחון הילדים מוטלת על ההורים בלבד.

על המנחה: יוצרת בובות ומנחה סדנאות יצירה. חלק מהבובות שיצרה הופיעו על במות התיאטרון בתל אביב ובלאס וגאס.

להארי פוטר כבר מלאו עשרים שנה, אבל הפאנדום רק ממשיך לצמוח. גם הפופולריות שלו בחברה הישראלית הולכת וגוברת. מצד שני, בשנים האחרונות נאלצו המעריצים להתמודד עם התבטאויות בעייתיות של יוצרת הסדרה, ג'יי קיי רולינג. בואו לשמוע על קהילת המעריצים העולמית, על יצירות מעריצים משוגעות מכל הסוגים ועל ההתמודדות עם אמירות של הסופרת שיצרה את הקהילה, אבל לא מהססת לפגוע בחלקים ממנה.

על המרצה: מנהלת התוכן באירוע לכבוד 20 שנות הארי פוטר בישראל. לשעבר מנהלת כנס "עולמות".

שני אירועים נהדרים קרו השנה: הראשון הוא הענקת פרס נובל לממציאות טכנולוגיית "קריספר" לעריכה גנטית באמצעות RNA. השני הוא יצירת חיסון לקורונה, המבוסס על RNA, במהירות שיא. אבל מה זה ה-RNA הזה בכלל? בהרצאה אציג את המולקולה המיוחדת הזאת, שממלאת מגוון תפקידים בתא ומשתתפת בכמה וכמה תהליכים ביולוגיים. אציע אפשרויות לשימוש ב-RNA בעתיד הקרוב והרחוק בתחומים כמו רפואה, אאוגניקה, למידה וזיכרון, אבולוציה לא-דרוויניסטית, אסטרוביולוגיה וביולוגיה מלאכותית.

על המרצה: עמית מחקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע וחוקר RNA כבר 15 שנים.

ילדים ומבוגרים, יוצרות ויוצרים: בואו ליצור איתי בובה פרי דמיונכם מחומרים ממוחזרים שיש בכל בבית! יש להכין מראש לוחות קרטון, סכין יפנית, מספריים רגילים ומספריים לחיתוך בד, שאריות בדים בכל הצבעים והמרקמים, נייר, כלי כתיבה, סרגל, דבק (מומלץ להשתמש בדבק חם, אבל גם דבק כללי שקוף יתאים), קישוטים כמו כפתורים, מנקי מקטרות, נצנצים, עיניים מתגלגלות וכל מה שמוצאים בבית, והכי חשוב: אטב כביסה.
מגיל 6 ומעלה. הסדנה דורשת יכולות גזירה והדבקה, וייעשה בה שימוש בסכין יפנית, בדבק חם ובמספריים.
השתתפות ילדים בסדנה מומלצת בהתאם ליכולות הילדים ולשיקול הדעת של הוריהם. האחריות לשמירה על ביטחון הילדים מוטלת על ההורים בלבד.

על המנחה: יוצרת בובות ומנחה סדנאות יצירה. חלק מהבובות שיצרה הופיעו על במות התיאטרון בתל אביב ובלאס וגאס.

זה כבר העולמות ה…שני? שלישי? שבעה-עשר? שמתרחש בעולם הווירטואלי. ביקשנו מהאחראי על התקנות, עמרי אסקרלי, לסכם אותו ולהזכיר לנו שווירטואלית או לא – אנחנו קהילה. הוא לא ישכח להכריז על שמות הזוכים בתחרות הסיפורים הקהילתית!

בשנים האחרונות התפתח תת-זאנר חדש בספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני: ספרי LitRPG (ראשי תיבות של Literary Role Playing Game, ספרות משחקי תפקידים). נוסף על כל המאפיינים השגרתיים הם כוללים גם אלמנטים מעולם משחקי התפקידים, וביניהם דפי דמות שהדמויות יכולות לעיין בהם, ונקודות ניסיון שהן צוברות במהלך העלילה. בהרצאה נתאר מה הופך ספר ל-LitRPG ונסביר למה אנחנו כל כך אוהבים את הז'אנר הזה. המרצה שמר קוזניץ יספר גם כיצד הפך מכותב אינדי בזמנו הפנוי לסופר litRPG במשרה מלאה.

שמר קוזניץ: הייטקיסט לשעבר וסופר litRPG בהווה. חובב מדע בדיוני, פנטזיה ומבוכים ודרקונים.
גדי עברון: מתנדב בכנסים בחו"ל, יזם בתחום הסייבר וחנון.

כתב העת "ספקולציה" מזמין אתכם להיכרות ראשונית עם שלושה כותבים שתורגמו לראשונה לעברית בגיליון האחרון. שלושתם מעניינים, לשלושתם יש קהילות מעריצים נאמנות, ושלושתם אלמוניים כמעט לחלוטין עבור קוראי העברית – וחבל. בואו להיחשף לקולות הייחודיים שאתם עדיין לא מכירים ולסיפוריהם האישיים של הסופרים. לאחר מכן תוכלו לצאת ל"דייט שני" איתם בקריאת המגזין עצמו.
בפאנל יוזכרו סופר האימה האמריקאי תומס ליגוטי, הסופרת הישראלית לינור גורליק שכותבת ברוסית, וסופר הפנטזיה והאימה המקסיקני ברנרדו אסקינקה.
מגיל 14 ומעלה. האירוע עלול לכלול תכנים מפחידים.

רינה ז'אן ברוך (מנחה): חוקרת ספרות, עורכת, מתרגמת וכותבת. מייסדת ועורכת ראשית של כתב העת "ספקולציה".
עמרי שפירא: כותב ומתרגם. מתרגם "טוהר" מאת תומס ליגוטי.
לינור גורליק: סופרת, משוררת ואומנית שכותבת ברוסית ובעברית ומתגוררת בין תל אביב למוסקבה.
רינת שניידובר: סופרת, מתרגמת ואומנית חזותית. מתרגמת "החיים הסודיים של החרקים" מאת ברנרדו אסקינקה. ספריה זכו לשבחי הביקורות.
דינה עזריאל: אדריכלית, כותבת, מתרגמת ועורכת ספרות ירושלמית. חברת מערכת "ספקולציה". חובבת עירוב תחומים וז'אנרים.

קומיקס משלנו בפחות משעה? בהחלט. בסדנה נפתח דמות מקורית עם יכולות מיוחדות, ונשלח אותה להרפתקאות פנטסטיות כיד הדמיון. נלמד איך לספר סיפור בציורים, וגם קצת על אלתור. אין צורך בניסיון קודם בקומיקס! יש להצטייד בדפים, עפרונות ודמיון.
לגיל 12-8.

על המנחה: יוצרת קומיקס ("זלמן", "דוקטור זדיינו"), מאיירת, גיימרית וחובבת פנטזיה מושבעת.

חוץ מלקרוא ספר מושלם, הדבר הכי כיף הוא להתלהב ממנו עם אחרים. אבל מה עושים כשאין עם מי להתלהב מהשלמות הנפלאה הזו? התשובה ברורה – מקדמים את הספר! וזה מה שנעשה בפאנל. מכורות ומכורים לקריאה יספרו על יצירות אהובות, יתלהבו ביחד וינסו לשכנע אתכם לעזוב הכול עכשיו (ברגע זה!) ולרוץ לקרוא את הספרים שעליהם דיברו.

דניאלה קרני-הראל (מנחה): הייטקיסטית, מטפלת בחיות בר ודור שני למדע הבדיוני בארץ.
ד"ר בועז קרני-הראל: מורה, פיזיקאי, מנגיש מדע, מרצה בכנסים בארץ ובעולם וחובב מדע בדיוני ופנטזיה מילדות.
אהוד מימון: עורך את אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואת אסופת הסיפורים השנתית "היה יהיה". מרצה ובלוגר.
הדס סלוין: דוקטורנטית למדעי המוח, מרצה במגוון מסגרות וחובבת מדע בדיוני מושבעת.
מרינה ברלין: סופרת ומבקרת ספרות ומדיה. לשעבר שופטת בפרס ספרותי ליצירה ספקולטיבית. יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist.

מטוף מ"אווטאר: כשף האוויר האחרון" ועד וולברין וחבריו מאקסמן: בשנים האחרונות מיוצגים בז'אנר יותר ויותר אנשים עם מוגבלות. הגיבורים הללו לקחו את המגבלה והפכו אותה מחולשה לחוזקה – ממש כמו בחיים עצמם. בהרצאה נדבר על ההתמודדות עם המגבלה בפאנדום, על יחס הקהילה לאדם עם המוגבלות ועל הצורך בהומור שחור ככלי התמודדות. לסיום נגלה למה טוף באמת שולטת.
ההרצאה תכלול אזכורי כאב פיזי.

על המרצה: מנהלת קבוצת "גיקדוס". דוהרת על כיסא הגלגלים שלה בכנסים נטולי קורונה.

כתב העת "ספקולציה" מזמין אתכם להיכרות ראשונית עם שלושה כותבים שתורגמו לראשונה לעברית בגיליון האחרון. שלושתם מעניינים, לשלושתם יש קהילות מעריצים נאמנות, ושלושתם אלמוניים כמעט לחלוטין עבור קוראי העברית – וחבל. בואו להיחשף לקולות הייחודיים שאתם עדיין לא מכירים ולסיפוריהם האישיים של הסופרים. לאחר מכן תוכלו לצאת ל"דייט שני" איתם בקריאת המגזין עצמו.
בפאנל יוזכרו סופר האימה האמריקאי תומס ליגוטי, הסופרת הישראלית לינור גורליק שכותבת ברוסית, וסופר הפנטזיה והאימה המקסיקני ברנרדו אסקינקה.
מגיל 14 ומעלה. האירוע עלול לכלול תכנים מפחידים.

רינה ז'אן ברוך (מנחה): חוקרת ספרות, עורכת, מתרגמת וכותבת. מייסדת ועורכת ראשית של כתב העת "ספקולציה".
עמרי שפירא: כותב ומתרגם. מתרגם "טוהר" מאת תומס ליגוטי.
לינור גורליק: סופרת, משוררת ואומנית שכותבת ברוסית ובעברית ומתגוררת בין תל אביב למוסקבה.
רינת שניידובר: סופרת, מתרגמת ואומנית חזותית. מתרגמת "החיים הסודיים של החרקים" מאת ברנרדו אסקינקה. ספריה זכו לשבחי הביקורות.
דינה עזריאל: אדריכלית, כותבת, מתרגמת ועורכת ספרות ירושלמית. חברת מערכת "ספקולציה". חובבת עירוב תחומים וז'אנרים.

הסדרה "מסע בין כוכבים" שודרה לראשונה בשנות ה-60. הסדרות הרבות שבאו בעקבותיה סיפקו למעריצים את החוויה האהובה עלינו – להתלונן שבזמננו היה יותר טוב. לא עוד! חבורת טרקים מושבעים יספרו לכם למה מדובר בפרנצ'ייז הכי טוב בעולם, מה הם כל כך אוהבים ב"דיסקברי", ב"סיפונים התחתונים" וב"פיקארד", ואילו מסרים מהפכניים וחתרניים מסתתרים אפילו בסדרות הישנות יותר. צאו איתנו למסע ביקום הטרק – יש קפה בערפילית הזו!

הדס סלוין (מנחה): דוקטורנטית למדעי המוח, אוהבת להתלהב ולבכות לסירוגין מהמדע בטרק. רוצה להצטרף לצי הכוכבים כשתהיה גדולה.
שי שחם: טרקי מושבע מאז גיל שמונה ואף פעם לא מדלג על פתיח של סדרה.
סיון קוטיק: תלך אחרי קפטן ג'יינוויי לרביע דלתא ואחרי מייקל ברנהאם לכל מקום. מסוגלת לדבר שעות על מסע בין כוכבים.
רותם ברוכין: חולמת לכתוב יום אחד סדרת טרק, ובינתיים מכניסה רפרנסים לסיפוריה ובוכה כשהומואים מתנשקים בדיסקברי.
דנה סוסלוביץ רבל: התאהבה במדע הבדיוני בזכות "וויאג'ר". שרה אופרה קלינגונית באייקון הראשון שלה.

רוצים לדעת איך מתנהל הכנס מאחורי הקלעים? מה עושה ההנהלה? מתי בוחרים תוכן? ולמה צריך בכלל מנהל הפקה? בכירי אייקון ועולמות לדורותיהם יתפנו לרגע כדי לגלות לכם… איך בעצם עושים כנס?

ליאת שחר-קשתן (מנחה): יושבת ראש האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה מזה כעשור ובעבר אחראית כוח אדם בכנסים.
עינת סיטרון: חברת ועד האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה ומנהלת תוכן בכנסים שונים מאז 2011, כולל הכנס הנוכחי.
גיא קובל: מתנדב בכנסים מאז 2003 ומנהל הלוגיסטיקה של פסטיבל אייקון בתשע השנים האחרונות.
טל גולדמן: מנהל ההפקה של פסטיבל אייקון ועובד בחירות בזמן שנותר.
הדס תמר נבנצל: מנהלת התוכן באירוע לכבוד 20 שנות הארי פוטר בישראל. לשעבר מנהלת כנס "עולמות".

בפנטזיה האורבנית מופיעים מודלים של "משפחות נבחרות" המורכבות מאנשים שאינם קרובי משפחה ואף אינם מאותו מין ביולוגי. בניגוד לפנטזיה הקלאסית שמעמידה במרכז את מודל החבורה, הפנטזיה האורבנית עוסקת רבות במערכת המשפחתית הנבחרת, וביכולתה לספק את הצרכים שהמשפחה הקלאסית סיפקה עד כה. המעבר ממשפחה מסורתית למשפחה מבחירה משקף תהליכים חברתיים שמתחוללים בעידן העיור וההגירה, ומאפשר לנו לבחון אילו אפשרויות טמונות במבנה הזה. בהרצאה נסקור דוגמאות מהסדרות October Daye ו-Incryptid של שונן מגווייר (שלא תורגמו לעברית). יהיו ספוילרים.
מגיל 16 ומעלה. ההרצאה כוללת תוכן אלים ונטישה.

על המרצה: מרצה בתחומי המדע, המדע הבדיוני והחברה.

הסדרה "מסע בין כוכבים" שודרה לראשונה בשנות ה-60. הסדרות הרבות שבאו בעקבותיה סיפקו למעריצים את החוויה האהובה עלינו – להתלונן שבזמננו היה יותר טוב. לא עוד! חבורת טרקים מושבעים יספרו לכם למה מדובר בפרנצ'ייז הכי טוב בעולם, מה הם כל כך אוהבים ב"דיסקברי", ב"סיפונים התחתונים" וב"פיקארד", ואילו מסרים מהפכניים וחתרניים מסתתרים אפילו בסדרות הישנות יותר. צאו איתנו למסע ביקום הטרק – יש קפה בערפילית הזו!

הדס סלוין (מנחה): דוקטורנטית למדעי המוח, אוהבת להתלהב ולבכות לסירוגין מהמדע בטרק. רוצה להצטרף לצי הכוכבים כשתהיה גדולה.
שי שחם: טרקי מושבע מאז גיל שמונה ואף פעם לא מדלג על פתיח של סדרה.
סיון קוטיק: תלך אחרי קפטן ג'יינוויי לרביע דלתא ואחרי מייקל ברנהאם לכל מקום. מסוגלת לדבר שעות על מסע בין כוכבים.
רותם ברוכין: חולמת לכתוב יום אחד סדרת טרק, ובינתיים מכניסה רפרנסים לסיפוריה ובוכה כשהומואים מתנשקים בדיסקברי.
דנה סוסלוביץ רבל: התאהבה במדע הבדיוני בזכות "וויאג'ר". שרה אופרה קלינגונית באייקון הראשון שלה.

רוצים לדעת איך מתנהל הכנס מאחורי הקלעים? מה עושה ההנהלה? מתי בוחרים תוכן? ולמה צריך בכלל מנהל הפקה? בכירי אייקון ועולמות לדורותיהם יתפנו לרגע כדי לגלות לכם… איך בעצם עושים כנס?

ליאת שחר-קשתן (מנחה): יושבת ראש האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה מזה כעשור ובעבר אחראית כוח אדם בכנסים.
עינת סיטרון: חברת ועד האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה ומנהלת תוכן בכנסים שונים מאז 2011, כולל הכנס הנוכחי.
גיא קובל: מתנדב בכנסים מאז 2003 ומנהל הלוגיסטיקה של פסטיבל אייקון בתשע השנים האחרונות.
טל גולדמן: מנהל ההפקה של פסטיבל אייקון ועובד בחירות בזמן שנותר.
הדס תמר נבנצל: מנהלת התוכן באירוע לכבוד 20 שנות הארי פוטר בישראל. לשעבר מנהלת כנס "עולמות".

מעטים יודעים שוולט דיסני היה גם עתידן. בשנים האחרונות לחייו הוא השקיע אנרגיה רבה בתכנון "אבטיפוס ניסיוני של קהילת המחר" – פרויקט שאמור היה לדמות חברה אוטופית לדוגמה. "עיר העתיד" של דיסני כללה פתרונות תחבורה ייחודיים והזכירה את הפארקים הקיימים של חברת דיסני. למה הפרויקט לא יצא לפועל? ומה נשאר ממנו בכל זאת בפרויקטים של דיסני – וגם בערים אמיתיות?

על המרצה: סטודנט להנדסת חשמל ולמדעי המחשב וחובב דיסני.