בֵּין הַשָּׂדוֹת וְהַקֶּרֶת שֵׁנִית נַעֲבֹר
בֵּין גְּבָב קְרָבַיִם דּוֹלֵף זֶרֶם דָּם וְנִיחוֹחַ
קֶרֶב נָעִים וְחַמִּים
שָׁט עַל גַּגּוֹת וּתְלָמִים
אָנוּ כְּמוֹ כָּל הַחוֹלְמִים
אַחַר הַמֹּחַ!

לוּ כֹּחוֹתֵינוּ יָצְאוּ בְּשֵׁנִית אֶל הַקְּרָב
לוּ רַק שֵׁנִית נִפְתְּחָה מֵרוֹבִים אֵשׁ עָלִינוּ…
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִקְצֹר
לוּ לֹא הָיָה עוֹד מַחְסוֹר
לוּ רַק יָדַעְנוּ לִנְצוֹר
מוֹחוֹת אוֹיְבֵינוּ!

שֶׁקֶט וְרַק צְעָדֵינוּ נוֹתְרוּ עַל הַשְּׁבִיל
לַיְלָה יָרַד; עִיר נוֹסֶפֶת נָפְלָה בְּיָדֵינוּ
דָּם עַל שִׂיחִי הַהַרְדּוּף
דָּם מְזַרְזֵף בְּטִפְטוּף
דָּם עַל שִׁנֵּי אֲסַפְסוּף
וּבְעֵינֵינוּ!

שלום, אני נוסעת
אני לא רוצה שתלוו אותי הלאה
לא שיש לי אשליות בקשר ללינדון
לינדון לא מחכה לי
גם שם אהיה לבד

ואולי זה כבר לכל החיים
להיות לבד

אבל בלינדון יש בוני ספינות
בלינדון יש מוסיקה טובה
בלינדון אחלה פלנטירים
בלינדון השלטון יותר איכותי
כך שהיאוש נעשה יותר נוח

אתה מבין?
היאוש נעשה יותר נוח

אתה מבין
אם למות כמו כלבה
אז לפחות הפלנטירים
יהיו פלנטירים.

עכשיו, אני נמצא כל כך רחוק‬
‫אל תחפשו אותי
מי ששכב בבוץ‬
‫עכשיו יושמד כמו ביתי
הזמן ישקיט הכל‬
‫זה סך הכל יום חמישי
כולכם תמותו, גם אותו הנבלה‬
‫זה ייגמר.
אם כי הייתי מעדיף שייבלע‬
בידי נמר

‫אני רוצה לעוף איתך יחדיו‬
‫לצנוח לאיטי.‬
‫הרביתי פיצולים‬
‫המימדים בלעו אותי.
רציתי קצת שלווה‬
‫אבל מרדה בי ילדתי.
היה לי בן אדם, וגם חייזר נורא
בזרועותיי
בסוף נקבת-אדם בודדת נשארה….‬
נו, עד מתי?
‫
הזהרנו, אך אתם לא מקשיבים‬
‫צוחקים ומלטפים
במסר שחבוי‬
‫בקערה- אתם צופים.‬
‫שיחזרנו ת'כדור‬
‫אבל עכשיו מתחפפים
בצער רב שולחים לכם מבתב פרידה
ממרחקים
היו שלום, היה טעים וגם תודה
על הדגים

לפעמים אני כהן ולפעמים קוסם
לפעמים אני גנב ולפעמים לוחם
לפעמים אני נייטרלי, לפעמים רשע
לפעמים אני גמד ולפעמים-אשה

אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2

לפעמים אני פייטן או חצי-אלף נודד,
לפעמים אני מוטנט ולפעמים בוגד
לפעמים אני שליט ולפעמים יועץ,
לפעמים אני ערפד, ולפעמים- נוצץ

אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2

לפעמים אני פיה ולפעמים זאב,
לפעמים אני רב-מג שעל כתפו עורב,
לפעמים אני חוקר סודות כה אפלים
לפעמים אני אל-מת שחי לו בצללים

אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2

לפעמים אני גיבור ולפעמים נבל,
לפעמים קצין ראשון שטס לו בחלל,
לפעמים אני קלינגוני, לפעמים רובוט-
בוא נזמין כבר את הפיצה, תעזבו שטויות!

אם ערפדים עושים אותך ממש שמח
אם בכנס "עולמות" אתה ממש פורח
אם באופן אוטומטי לך תוזמן ניידת
בכל פעם שתשמע את המילה "ציידת"

זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
מוטבל כמו בפטיסט
סימן שאתה באפיסט

אם שידול אנשים הופך פתאום לכורח
אם לכולם אתה פונה, כולל סתם עוברי אורח
אם הבנת שאתה פועל כמו מיסיונר
את הסדרה אתה מציג, ממש כמו דן כנר…

זה סימן שאתה באפיסט…

אם אתה זוכר כל פרק היטב בראש
אם ברור ש"המשאלה" זה מעונה שלוש
אם אתה מנטפק כל פיפס ופרט קטן
ובשבילך "מכושפות" זו כת של השטן…

זה סימן שאתה באפיסט…

אם עבורך ג'וס ווידון זהו שם של אל
מול מארז שלם אתה לו מתפלל
אם חושבים עליך שאתה נראה קצת חננה
וכל מילה רעה על ג'וס מביאה לך ג'ננה

זה סימן שאתה באפיסט…

אם העלאה של מחזמר על במה
היא עבורך יותר מסתם איזו גחמה
אם ידך מתכווצת בתנוחה של "בוקס"
כשאתה עובר ליד חנות של רשת "פוקס"

זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
מורעל כמו מ"אגיסט
זה סימן שאתה באפיסט

זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
אתה סוג של מזוכיסט
זה סימן שאתה באפיסט!

עם הרוח חלפה:

כמה שני יחלפו עד אז?
כמה דרכים אעבור?
אותו המבט והזמן נחפז
האם חלף לו השחור?
אולי רק מכתב מאישה אחת
אולי מצורפת תמונה
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה

כמה ורדים הו ישלח רק לך?
כמה שירים עוד יכתוב?
אותו האדם עם הזצן נשכח,
ואת לא עזרת לו לחשוב.
האם השמיים מלאי העננים
יזהרו באורם הכחול?
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה

עוד מלחמה ממנה לא חזר
כי רק הוא למוות נפקר
מדוע, מדוע? היא שאלה
היכן אהובי הנאור?
כמה נצפה לימי השלווה?
כמה נחזה עוד לאור?
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה

החול יספוג את הגללים
אך החתול אינו נספג
והסיבה להבדלים –
הוא לא מושך מספיק חזק
(אם זה חשוב, אז תנסו שואב אבק –
שואב אבק…)

פזמון:
רק חור שחור במרחקים
אוכל הכל בלי הבחנה
מכוכבים עד חלקיקים
ואחר-כך פולט קרינה
שמתפזרת בחלל כמו מנגינה…

ולפעמים יש מטעמים
אשר גורמים קלקול קיבה
אתה זועק לרחמים
ומזהם את הסביבה
(וזה עלול להיגמר במצבה –
במצבה…)

פזמון: רק חור שחור…

הבט בחור: כל-כך יפה
וטוב הרבה יותר ממך
אתה ביד דוחף לפה
והוא בכח-משיכה
(אם תיפגשו, נראה שהוא יאכל אותך –
יאכל אותך…)

פזמון.

פעם חתולים ישתלטו על העולם:
אנחנו לא נספיק ללחוץ על הבלם.
זה מה שבעצם כתוב בנבואות,
אבל בין אות לאות
התוכן נעלם.

בני כל העמים, זה לזה הושיטו יד
לפני שעוד מעט נהיה חיות-מחמד!
כשהחתולים יקבעו את הכללים
כולנו נקבל פקודות ללא מילים.

אז נקום בבוקר לשעת-האכלה,
נקוד לחתולה
ולה נישא תפילה
ובזרועותינו בקצב של ריצה
לאן שהיא רוצה
ניקח את האלה.

כל עיסוק אחר נסלק מן היומן
ונלטף חתול כשהוא ייתן סימן!
העתיד שלנו הוא שיעבוד איום…
…במחשבה שנייה – זה ככה כבר היום.