התחרות נסגרה ולא ניתן להגיש יותר פילקים לתחרות
"אם כך פתאום יבוא קצו של העולם
והשמיים יהפכו לצבע דם
והתבל כולה את קיומה תפסיק
אנחנו עוד, אנחנו עוד נכתוב פה פילק!"
– מבוסס על "לא נפסיק לשיר" מאת חיים חפר
(פילק: שיר בעל תוכן מד"בי/פנטסטי הבנוי על פי רוב על לחן של שיר מוכר).
הנהלת כנס "עולמות 2012" שמחה להודיע, זו השנה השישית ברציפות, על תחרות "נולד לפילק" – תחרות פילקים (שירי חובבים) שבה לא רק כותבים את השירים, אלא גם מבצעים אותם!
העולים לשלב הגמר
- "עוד לא אהבתי די" – עידן סויר
- "שיר על חתולים" – אלי בר-יהלום
- "קוביה אפורה" – איתמר וייסברג
- "מורגות חוזר לארץ התיכונה" – מרדכי גולדברג
- "תמיד נשאר אני" – איילת דקל-הרשטיק
הזוכים
- מקום ראשון וחביב הקהל: שיר על חתולים, מאת אלי בר-יהלום, בביצוע המחבר.
המחבר זכה ב-150 שקל לקניה בדוכן Monkey Time בכנס, מתנת חברת Monkey Time. - מקום שני: תמיד נשאר אני, מאת איילת הרשטיק-דקל, בביצוע דנה כץ-בוכשטב וברק ברודו.
המחברת זכתה ב-100 שקל לקניה בדוכן Monkey Time בכנס, מתנת חברת Monkey Time. - מקום שלישי: מורגות חוזר לארץ התיכונה, מאת מרדכי גולדברג, בביצוע איה בר יהלום.
המחבר זכה בדיסק "משוטט בין עולמות" של אלי בר-יהלום, מתנת אלי בר-יהלום.
תודתנו נתונה ל-Splendour Creative על פריטי הלבוש שהשאילו לאירוע.
החולמים אחר המוח
(ע"פ "החולמים אחר השמש"– לחן: סשה ארגוב, מילים: יורם טהרלב)
בֵּין הַשָּׂדוֹת וְהַקֶּרֶת שֵׁנִית נַעֲבֹר
בֵּין גְּבָב קְרָבַיִם דּוֹלֵף זֶרֶם דָּם וְנִיחוֹחַ
קֶרֶב נָעִים וְחַמִּים
שָׁט עַל גַּגּוֹת וּתְלָמִים
אָנוּ כְּמוֹ כָּל הַחוֹלְמִים
אַחַר הַמֹּחַ!
לוּ כֹּחוֹתֵינוּ יָצְאוּ בְּשֵׁנִית אֶל הַקְּרָב
לוּ רַק שֵׁנִית נִפְתְּחָה מֵרוֹבִים אֵשׁ עָלִינוּ…
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִקְצֹר
לוּ לֹא הָיָה עוֹד מַחְסוֹר
לוּ רַק יָדַעְנוּ לִנְצוֹר
מוֹחוֹת אוֹיְבֵינוּ!
שֶׁקֶט וְרַק צְעָדֵינוּ נוֹתְרוּ עַל הַשְּׁבִיל
לַיְלָה יָרַד; עִיר נוֹסֶפֶת נָפְלָה בְּיָדֵינוּ
דָּם עַל שִׂיחִי הַהַרְדּוּף
דָּם מְזַרְזֵף בְּטִפְטוּף
דָּם עַל שִׁנֵּי אֲסַפְסוּף
וּבְעֵינֵינוּ!
לינדון (ע"פ לונדון של חוה אלברשטיין)
שלום, אני נוסעת
אני לא רוצה שתלוו אותי הלאה
לא שיש לי אשליות בקשר ללינדון
לינדון לא מחכה לי
גם שם אהיה לבד
ואולי זה כבר לכל החיים
להיות לבד
אבל בלינדון יש בוני ספינות
בלינדון יש מוסיקה טובה
בלינדון אחלה פלנטירים
בלינדון השלטון יותר איכותי
כך שהיאוש נעשה יותר נוח
אתה מבין?
היאוש נעשה יותר נוח
אתה מבין
אם למות כמו כלבה
אז לפחות הפלנטירים
יהיו פלנטירים.
"כמו חייזר" על פי "כמו צמח בר" בביצוע חוה אלברשטיין
עכשיו, אני נמצא כל כך רחוק
אל תחפשו אותי
מי ששכב בבוץ
עכשיו יושמד כמו ביתי
הזמן ישקיט הכל
זה סך הכל יום חמישי
כולכם תמותו, גם אותו הנבלה
זה ייגמר.
אם כי הייתי מעדיף שייבלע
בידי נמר
אני רוצה לעוף איתך יחדיו
לצנוח לאיטי.
הרביתי פיצולים
המימדים בלעו אותי.
רציתי קצת שלווה
אבל מרדה בי ילדתי.
היה לי בן אדם, וגם חייזר נורא
בזרועותיי
בסוף נקבת-אדם בודדת נשארה….
נו, עד מתי?
הזהרנו, אך אתם לא מקשיבים
צוחקים ומלטפים
במסר שחבוי
בקערה- אתם צופים.
שיחזרנו ת'כדור
אבל עכשיו מתחפפים
בצער רב שולחים לכם מבתב פרידה
ממרחקים
היו שלום, היה טעים וגם תודה
על הדגים
תמיד נשאר אני (עוזי חיטמן)
לפעמים אני כהן ולפעמים קוסם
לפעמים אני גנב ולפעמים לוחם
לפעמים אני נייטרלי, לפעמים רשע
לפעמים אני גמד ולפעמים-אשה
אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2
לפעמים אני פייטן או חצי-אלף נודד,
לפעמים אני מוטנט ולפעמים בוגד
לפעמים אני שליט ולפעמים יועץ,
לפעמים אני ערפד, ולפעמים- נוצץ
אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2
לפעמים אני פיה ולפעמים זאב,
לפעמים אני רב-מג שעל כתפו עורב,
לפעמים אני חוקר סודות כה אפלים
לפעמים אני אל-מת שחי לו בצללים
אבל אני תמיד נשאר אני,
תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני *2
לפעמים אני גיבור ולפעמים נבל,
לפעמים קצין ראשון שטס לו בחלל,
לפעמים אני קלינגוני, לפעמים רובוט-
בוא נזמין כבר את הפיצה, תעזבו שטויות!
זה סימן שאתה באפיסט – עפ"י "זה סימן שאתה צעיר", בביצוע שלישיית גשר הירקון/ גידי גוב (מלים: יוסי גמזו, לחן: עממי אירי)
אם ערפדים עושים אותך ממש שמח
אם בכנס "עולמות" אתה ממש פורח
אם באופן אוטומטי לך תוזמן ניידת
בכל פעם שתשמע את המילה "ציידת"
זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
מוטבל כמו בפטיסט
סימן שאתה באפיסט
אם שידול אנשים הופך פתאום לכורח
אם לכולם אתה פונה, כולל סתם עוברי אורח
אם הבנת שאתה פועל כמו מיסיונר
את הסדרה אתה מציג, ממש כמו דן כנר…
זה סימן שאתה באפיסט…
אם אתה זוכר כל פרק היטב בראש
אם ברור ש"המשאלה" זה מעונה שלוש
אם אתה מנטפק כל פיפס ופרט קטן
ובשבילך "מכושפות" זו כת של השטן…
זה סימן שאתה באפיסט…
אם עבורך ג'וס ווידון זהו שם של אל
מול מארז שלם אתה לו מתפלל
אם חושבים עליך שאתה נראה קצת חננה
וכל מילה רעה על ג'וס מביאה לך ג'ננה
זה סימן שאתה באפיסט…
אם העלאה של מחזמר על במה
היא עבורך יותר מסתם איזו גחמה
אם ידך מתכווצת בתנוחה של "בוקס"
כשאתה עובר ליד חנות של רשת "פוקס"
זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
מורעל כמו מ"אגיסט
זה סימן שאתה באפיסט
זה סימן שאתה באפיסט
לא סתם איזה טרמפיסט
אתה סוג של מזוכיסט
זה סימן שאתה באפיסט!
מבוסס על blowin in the wind – bob dylen
עם הרוח חלפה:
כמה שני יחלפו עד אז?
כמה דרכים אעבור?
אותו המבט והזמן נחפז
האם חלף לו השחור?
אולי רק מכתב מאישה אחת
אולי מצורפת תמונה
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה
כמה ורדים הו ישלח רק לך?
כמה שירים עוד יכתוב?
אותו האדם עם הזצן נשכח,
ואת לא עזרת לו לחשוב.
האם השמיים מלאי העננים
יזהרו באורם הכחול?
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה
עוד מלחמה ממנה לא חזר
כי רק הוא למוות נפקר
מדוע, מדוע? היא שאלה
היכן אהובי הנאור?
כמה נצפה לימי השלווה?
כמה נחזה עוד לאור?
התשובה, חבריי, עם הרוח חלפה
התשובה עם הרוח חלפה
רק חור שחור – על-פי "החול יזכור" (לחן: נחום היימן, מילות המקור: נתן יונתן, מבצעת, בין השאר, חווה אלברשטיין)
החול יספוג את הגללים
אך החתול אינו נספג
והסיבה להבדלים –
הוא לא מושך מספיק חזק
(אם זה חשוב, אז תנסו שואב אבק –
שואב אבק…)
פזמון:
רק חור שחור במרחקים
אוכל הכל בלי הבחנה
מכוכבים עד חלקיקים
ואחר-כך פולט קרינה
שמתפזרת בחלל כמו מנגינה…
ולפעמים יש מטעמים
אשר גורמים קלקול קיבה
אתה זועק לרחמים
ומזהם את הסביבה
(וזה עלול להיגמר במצבה –
במצבה…)
פזמון: רק חור שחור…
הבט בחור: כל-כך יפה
וטוב הרבה יותר ממך
אתה ביד דוחף לפה
והוא בכח-משיכה
(אם תיפגשו, נראה שהוא יאכל אותך –
יאכל אותך…)
פזמון.
שיר על חתולים (על-פי "שיר על נחלים" רחל שפירא/הנרי בראטר בביצוע אילנית)
פעם חתולים ישתלטו על העולם:
אנחנו לא נספיק ללחוץ על הבלם.
זה מה שבעצם כתוב בנבואות,
אבל בין אות לאות
התוכן נעלם.
בני כל העמים, זה לזה הושיטו יד
לפני שעוד מעט נהיה חיות-מחמד!
כשהחתולים יקבעו את הכללים
כולנו נקבל פקודות ללא מילים.
אז נקום בבוקר לשעת-האכלה,
נקוד לחתולה
ולה נישא תפילה
ובזרועותינו בקצב של ריצה
לאן שהיא רוצה
ניקח את האלה.
כל עיסוק אחר נסלק מן היומן
ונלטף חתול כשהוא ייתן סימן!
העתיד שלנו הוא שיעבוד איום…
…במחשבה שנייה – זה ככה כבר היום.
לשם ובחזרה – מבוסס על השיר "לא מכירים" של יוני רכטר (מילים מקוריות- עלי מוהר)
אני ישבתי בביתי
מנוחה
ואז שמעתי בדלתי
נקישה, נקישה
פתחתי, והיה שם
מכשף, מכשף
קראו לו גנדלף האפור
הקוסם
הוא סיפר לי אגדה
על דרקון
על דרקון
הדרקון שמר היטב
על אוצר גדול ומשלהב
ואני אותו צריך לגנוב
באו אלי אז גמדים
נמוכים
אחד עם הרבה גינונים
הוא אציל גמדי
בדרך אל המאורה
של הדרקון עם האוצר
פגשנו כמה יצורים
לא חביבים
יש לי טבעת מדהימה
מעלימה
מעלימה
הדרקון שמר היטב
על אוצר גדול ומשלהב
ואני אותו צריך לגנוב
הגענו אל המאורה
של הדרקון
אני אז לו החמאתי כי
הוא גאוותן, גאוותן
את הדרקון הרג אדם
עם קשתו
והוא הפך אז למנהיג
של שבטו, של שבטו
אחרי שיחות שלום רבות
עם האיש
הגענו לעסקת טיעון
על תרשיש
על תרשיש
ואז באו מפלצות
ואותם כיסחנו במכות
ואני שוב בביתי ישן
שיר תודה לדוקטור
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
נטוס בחלל ובזמן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם – לא רואים מכאן
הכנסת אותי לתוך התרדיס והחלל רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את הטיול הנפלא על הירח
הכוכבים והיצורים וההרפתאות גם בזמן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
רצנו,צחקנו,חיים הצלנו ובך אני יאמין.
ואני עוד זוכרת את שאמרת
את כל הפעמים שאותי אזהרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
שחכתי לכתוב שהמוזיקה זה לקחת את ידי בידך של יהודית רביץ-שיר על דוקטור הו
גם אני כתבתי שיר שמבוסס על משחק – המשחק הידוע Plants vs. Zombies.
על בסיס השיר "תותים" של אתניקס.
הרעבים למוח מול אפון שבגני
האל-מתים שלך כנגד הצמחים שלי
בשורה הראשונה עומד אגוז מלא תכלית
אבל קופץ המוט אולי יאכל לי את החמנית
אור עולה מן המטבח, מתוך הבית פנימה
מאיר צמחי משמר שבגינה
זומבים,
זומבים,
חסלו את כל הזומבים
שלא יכרסמו לי ת'בינה
חיילייך מתקדמים לפי הקצב אל השמאל
ואני שתלתי פלפל, לשרוף הכל הוא יכול
זו מתקפה לילית מסוכנת במיוחד
אבל אצלי הפטריות לא מוותרות לאף אחד
קול עולה מן המטבח, הבה כוס נרימה
לזכר צמחייה אשר אבדה
זומבים,
זומבים,
חסלו את כל הזומבים
שלא יכרסמו לי ת'בינה
—תוספת למשועממים, כי השיר המקורי קצר —–
היצורים שלך על הגג שלי עולים
ובתוך הבריכה ישנם דברים ירקרקים
למרות המזחלות, היטי והכל
יצליחו הצמחים כאן להחזיק את המכשול
אור עולה מן המזרח, עוד מתקפה נדַמה
יופי תירס, יופי גם קישוא
זומבים,
זומבים,
חיסלתם את הזומבים
או שהם פשוט התייאשו
"קוביה אפורה" – מבוסס על "מכה אפורה" של "מוניקה סקס" ועוסק במשחק מחשב מסוים, שאם לא זיהיתם, כנראה שהשיר לא מספיק טוב.
היא אמרה לי תראי, החיים די פשוטים
נבנה לנו חדר למבחנים וניצור שערים
ותחיי מדקה לדקה
או אולי לא, ותמותי מיד, לא כזו אבידה
אולי גם נמצא
איזו פלטפורמת קפיצה
לא משהו מדוד, משהו חלוד, אולי קצת עוגה
עם המון תהומות, עם המון לייזרים
העיקר זה לחקור, זה העקרון המדעי
העקרון מדעי, עקרון מדעי
יש רובה כזה, שער הוא יוצר
כשאני רוצה להשתגר
איך אני הצלחתי שם, איך אני ברחתי לה
את כלל לא שפויה
פסיכוזה נקיה
אני אפתח שער כזה
וכך אני אצא
זה קרה, אי שם בתוך המעבדה
היא ירדה כמו מלאך, אפורה, חתיכת קוביה
אני זוכר, זה מיד התפורר,
גלדוס אומרת, "דרך אחרת"? ומיד היא צחקה
אולי אז אמצא קצת ג'ל כחול לקפיצה
או גשר של אור, לחצות את הבור, לצאת בריצה
בלי מנהרות של ריחוף ודאי
הרי העיקר זה העקרון המדעי
העקרון המדעי, וויטלי הוא ידידי
יש רובה כזה, שער הוא יוצר
כשאני רוצה להשתגר
איך אני הצלחתי שם, איך אני ברחתי לה
את כלל לא שפויה
תפוח אדמה!
אני אפתח שער כזה
וכך אני אצא
הפילק נהדר! אבל חסרה שורה בין "חתיכת קוביה" ו"אני זוכר"
("כמו מכה, אפורה, על העיר אני זוכר שהיא אמרה, אני זוכר..")
זהו שיר מאד עצוב, הנושא מאד כאוב
לא יועיל גם אם תברח ותתפקד לבל"ד
הגיבור של הסיפור, יש קוראים לו גורתאור
נגלה רק שהשם שלו כמו גיל-גאלאד.
יום אביב בבלריאנד, שוב השמידו את אנגבאנד
אל הים הפליגו האדאין וגם הנולדור
במלחמת החרון לא מצאו את סאורון
הוא נשאר בארץ ובנה מבצר במורדור.
כל אריאדור פחדו ממנו כמו מטרול
גם טבעת הוא חישל, צלברימבור ראה הכל
הם קראו לו הצל מהמזרח.
הנה בא אלינו, בא אלינו סאו סאורון
נקווה שרק הפעם לא אפריע לו לישון
הנה בא אלינו, בא אלינו סאו סאורון
נקווה שלא יזרוק אותי להר האבדון.
אלנדיל בא בספינה, ובברית האחרונה
יחד עם גיל-גאלאד הוא עשה מצור על מורדור
התעצבן אז סאורון והרג את אנאריון
מזלו שהוא השאיר סוכן אחד בגונדור.
את גיל-גאלאד הוא הפיל, וחרבו של אלנדיל
מתחתיו נפלה ונשברה כמו צלחת
אך גם סאורון נפל, ואיזילדור בר-מזל,
ת'שברים אסף וגם לקח את הטבעת.
כל אריאדור אמרו לו, איזילדור, חבל,
נו, תשמיד את הטבעת, תהרוס את המגדל,
אך הוא לא הקשיב, ועד היום שרים:
הנה בא אלינו, בא אלינו סאו סאורון
נקווה שרק הפעם לא אפריע לו לישון
הנה בא אלינו, בא אלינו סאו סאורון
נקווה שלא יזרוק אותי להר האבדון.
שכחתי לציין שהשיר הוא על פי "גוליית", של כוורת
אנשי היער – על פי "ילדי הלילה" של אהוד בנאי.
הם חיים בארצות השממה,
ביער אפל ללא שביל.
הם דומים לפסלי אבן קדומה,
לאנשי הפוקיל.
בלילה בלי ירח, לילה נטול כוכבים,
ביערות הם ינחו את הרוכבים.
יש עדיין מנהיג לפראים,
המוכתר הזקן בורי-גאן;
במצוותו את הגורגון השנואים
הם צדים ביערות דרואדאן.
עבדי האוייב לא יספיקו לצעוק:
אנשי היער מבקשים אורק.
אני הוא גאן-בורי-גאן, המוכתר של בני היערות.
אני אנחה אתכם בדרכים נסתרות.
כשהשמש זורחת, גם באפלה הרוח הופכת כיוון,
וגאן-בורי-גאן קורא ברוחות, הוא יוליך אתכם למונדבורג.
אני הוא גאן-בורי-גאן, המוכתר של בני היערות.
הם שורקים ביערות בקול
חרישי ונוקב.
הם יורים חץ בכל טרול,
שלוח וכואב.
עבדי האוייב לא יספיקו לצעוק:
אנשי היער מבקשים אורק.
רוצה רק לחיות בשלום עם ראשי-התבן,
לא רוצה לבוא אל תוך עיר האבן.
רוצה שביער שלנו נוכל להמשיך ולחיות,
ואנשי הסוסים לא יצודו אותנו כמו היינו חיות.
אני הוא גאן-בורי-גאן, המוכתר…
אני כל כך נסתר…
עבדי האוייב לא יספיקו לצעוק:
אנשי היער מבקשים אורק.
עוד לא אהבתי די – על פי "עוד לא אהבתי די", בביצוע יהורם גאון (מילים ולחן: נעמי שמר).
באלה הידיים עוד לא מזמזתי די
עוד לא מצאתי מישהי לחלוק איתה חיי
יוצא עם תיכוניסטית, אני על הקרשים
אולי רמונה פלאוורס את חלומי תגשים
אי – עוד לא אהבתי די
אך ליגת 7 אקסים בעקבותיי
אי – עוד לא אהבתי די
אבל בשביל רמונה אתן את חיי
אחד שהתעלמתי לו מההודעה
אותי פתאום התקיף הוא באמצע הופעה
אחד היה שחקן וגם שחצן מאוד
אבל על הגלגשת הוא לא יכל לשרוד
אי – עוד לא אהבתי די
עם אקסים רשעים קשה לחיות
אי – עוד לא אהבתי די
אך שניים כבר נופצו למטבעות
אחד היה סתם מניאק שלא אוכל חיות
אך הוא שתה חלב ואיבד את הכוחות
הייתה גם בחורה וקצת דו-עצבנית
עם ניטים ושרשרת הייתה היא קטלנית
אי – עוד לא אהבתי די
והמצב נהייה ממש מכעיס
אי – עוד לא אהבתי די
כששני אחים יחדיו צריך להביס
ואף על פי שגידיאן שלט הוא על מוחה
שחררתי את רמונה ממש בהצלחה
אפילו נייבס סלחה והכול היה מושלם
עם חרב אש רושפת ניצחתי ת'עולם
אי – עוד לא אהבתי די
ואל הדלת יחד נפסע באהבה
אי – עוד לא אהבתי די
אולי היום נגיע לבסיס ארבע
מורגות חוזר לארץ התיכונה – על פי "לצפון באהבה", בביצוע להקת פיקוד צפון.
כשעולה מעל ארדה ירח ראשון
ומאיר חורבות של אנגבאנד,
מקיצים באלרוגים במחילות הצפון,
אלה את ואני, אונגוליאנט.
את, אני וגם גותמוג נבנה שוב ארמון
בין ארד לומין והים,
משם באלרוג ואורק יפשטו בהמון
להכות בני לילית ואדם.
אלף שיר לצפון, שוב חזר האדון
לבנות מצודה בשממה;
שוב נכה את הפאלאס ואת דורתוניון,
נשוב לערוך מלחמה.
מדלתי תאנגורודרים יצא הדרקון
באדי צחנה נתעבה;
ניקח שבי את מאידרוס ואת הורין תאליון
וכל אורק יזמר בחדווה.
יזמר את שירת הצפון הרחוק
של מלך אפל ושחור,
יחדלו מן הארץ שירה וקול צחוק
ונביס את שרידי הנולדור!
אלף שיר לצפון, שוב חזר האדון
לבנות מצודה בשממה;
שוב נכה את הפאלאס ואת דורתוניון,
נשוב לערוך מלחמה.
יום יבוא וצבא של ואניאר מאמאן
ישעט על מורדות ההרים,
וחילו של מאנווה שגדל עם הזמן
ימוטט את התאנגורודרים.
ואני בדו-קרב שוב לטולקאס אפסיד,
שלום לך, ממלכת השחור;
חיילי הואלאר, נתראה בעתיד,
גם איתך, טוראמבאר הגיבור!
אלף שיר לצפון, עוד יחזור האדון
לבנות מצודות בשממה;
שוב נמחץ את הפאלאס ואת דורתוניון,
נשוב לערוך מלחמה,
צגדגדם!