"אם כך פתאום יבוא קצו של העולם
והשמיים יהפכו לצבע דם
והתבל כולה את קיומה תפסיק
אנחנו עוד, אנחנו עוד נכתוב פה פילק!"
— (מבוסס על “לא נפסיק לשיר” מאת חיים חפר)
פילק: שיר בעל תוכן מד"בי/פנטסטי הבנוי על פי רוב על לחן של שיר מוכר.
הנהלת כנס "עולמות 2011" שמחה להודיע, זו השנה החמישית ברציפות, על תחרות "נולד לפילק" – תחרות פילקים (שירי חובבים) שבה לא רק כותבים את השירים, אלא גם מבצעים אותם!
כמו בשנים קודמות, משתתפי "נולד לפילק 5" מוזמנים לפרסם כאן שירים מקוריים פרי עטם ומחשבתם ולבצע את הפילקים בהופעה חיה על הבמה.
שימו לב! אין חובה שמחבר הפילק יהיה גם המבצע. המחברים מוזמנים לגייס נציגים שיבצעו את הפילק אִתם או במקומם.
זה באמת נשמע מגניב! אני רוצה להשתתף, איך אני עושה את זה?
התחרות תתנהל בשני שלבים:
השלב המקדים
בשלב הראשון יפרסמו המתחרים את שיריהם בהתאם להוראות המפורטות בתקנון התחרות. בתום שלב זה ידרגו השופטים את הפילקים על בסיס מקוריותם, ועל פי התאמתם לז'אנר ולמנגינה שבה בחרו. הפילקים שיקבלו את הניקוד הגבוה ביותר יעלו לשלב השני. שמות הזוכים יפורסמו באתר והודעה תישלח למתמודדים.
שימו לב – פורסמה רשימת הפילקים שעלו לשלב הגמר.
שלב הגמר: הופעה ובחירת הזוכים
השלב השני של התחרות יתקיים במהלך הכנס עצמו. במסגרת אירוע "נולד לפילק" יבוצע כל שיר בפני השופטים והקהל ויקבל מהם ניקוד על סמך ההופעה. בתום התחרות, ישוקלל הניקוד שקיבלו כל המשתתפים ויוכרזו שלושת זוכי התחרות. הזוכים יזכו בפרסים ובתהילת עולם!
שימו לב! אין חובה שמחבר הפילק יהיה גם המבצע. המחברים מוזמנים לגייס נציגים שיבצעו את הפילק אִתם או במקומם.
שופטי התחרות הנם: יהודה פורת, גילי כהן ארזי ואלי בר-יהלום. הפרסים לזוכים יפורסמו בסמוך לכנס. עקבו אחרי התחרות כדי להתעדכן!
אז מה עושים עכשיו?
קוראים בעיון את תקנון התחרות, יושבים לכתוב, מפרסמים את התוצאות בעילום שם, שולחים בדואל את פרטיכם להנהלת התחרות ומתחילים להתכונן להופעה החיה!
שאלות לגבי התחרות יש לפרסם בפורום הכנס.
הזוכים בתחרות נולד לפילק:
מקום ראשון: ויקיפדיה מאת איגור ארמיאץ'; בביצוע המחבר
מקום שני: ניבים בקנה מאת יוסי רוז'נקו; בביצוע עדי לויה ובוריס נפומניאשי
מקום שלישי: תוחזר כבר פיירפליי, מאת נדב רזון; בביצוע עדי לויה ובוריס נפומניאשי
יבגני רזניקוב
מנהל תחרות "נולד לפילק 5"
רבות הדרכים
למנגינת "רבות הדרכים". מילים מקוריות ולחן: דניאל סלומון, ביצוע מקורי: דניאל סלומון ודנה עדיני
שוב מזוודה קטנה פתוחה על המיטה שלי
אוחזת את כל החוטים שכבר קרעת לי
והסיפור אותו סיפור של חזרה בזמן
שלום געגועים למאה השלושים וקצת
הזיכרונות מאחורי תקועים שם בעתיד
אני כבר רגילה, קורה אותו דבר תמיד…
ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור
הווה, עתיד, עבר, אני נשארתי מאחור
אתה וודאי כבר מת אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
החלקיקים מאחורי יישארו פזורים
אם לא אצליח לחבר, אשחה בין הזמנים…
רבות הדרכים לחזור בזמן
ארוכה ביותר הדרך הביתה
חשבתי רחוק
חלפתי ברוח
אבל הכי בטוח זה לקוות…
בכל תקופה יש הרגשה של משהו חדש
ובעתיד רואים את העבר די מטושטש
הנקמה שלך אולי היתה כאזיקים
סגורה בתוך קופסא
נשארת תקועה כמו בובת חוטים
המסעות אל העבר ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות… אבל לאן?
רבות הדרכים לחזור בזמן
ארוכה ביותר הדרך הביתה
חשבתי רחוק
חלפתי ברוח
אבל הכי בטוח זה לקוות…
שוב מזוודה קטנה פתוחה על המיטה שלי
אוחזת את כל החוטים שכבר קרעת לי
אתה וודאי כבר מת אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
המסעות אל העבר ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות…אבל לאן?
כן הכי בטוח זה לקוות…
כן הכי בטוח…
רבות הדרכים לחזור בזמן
ארוכה ביותר הדרך הביתה
חשבתי רחוק
חלפתי ברוח
אבל הכי בטוח זה לקוות…
ויקיפדיה
למנגינת "אהבתיה" של שלמה ארצי. לחן: יעקב הולנדר.
קפצן המחילות
נובר בבוץ,
נפוץ בעמק לוץ
ומתחזה לקוץ,
בדמות [[אולר]].
אולר הכיס הומצא
בארץ [[שווייץ]],
שם מתלבשים בטייטס,
בחורף ובקיץ,
[[שוטי הכפר]].
וי-קי-פדיה,
אני יודע זאת משם.
וי-קי-פדיה,
כן בזכותה אני חכם!
'שוטה הכפר' הוא שם
של [[מחזה]]
אני מכיר את זה,
ויש פה טעויות,
דרוש ציטוט.
רק אבצע כאן
שכתוב משני.
והנה גם אני
תורם להשכלת
האנושות.
וי-קי-פדיה,
אני יודע זאת משם.
וי-קי-פדיה,
כן, בזכותה אני חכם!
תראו מה השעה.
אני חייב
לחזור לישון עכשיו
לפני שיתבהר
במרומים.
אולי נבדוק רק על-
ספרי קסמים,
על תה וקרדומים,
פינגווינים וצנימים
ועל עצמי.
וי-קי-פדיה,
אני יודע זאת משם.
וי-קי-פדיה,
כן בזכותה אני חכם!
ככה [[סתם]].
כשהבאנשי צועק
למנגינת "כשהלב בוכה", של שרית חדד. מילים יוסי גיספן, לחן שמואל אלבז
כשהבאנשי צועק רק הקורבן שומע
האימה תחדור לתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
קול המבשר יפר את הדממה:
"אפצ'י! בשם אלוקים, אני כבר לא יכול!
אפצ'י! תפסיקו למות, הלך לי כבר הקול!
בעיני דמעה, האף מלא נזלת
לרגלים קר, הנשמה סובלת…
אפצ'י! אין מי שיחליף, אני עובד לבד
אפצ'י! הרבה עבודה, הלילה – במיוחד…
הגרון כואב כיצד אמשיך לצווך?!
הו, מי ייתן כוס תה, כי לא נותר בי כוח…"
כשהבאנשי צועק הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
ומהדהד שיעול רועם על סף תהום
"אפצ'י! בשם אלוקים, אני כבר לא יכול!
אפצ'י! תפסיקו למות, הלך לי כבר הקול!
בעיני דמעה, האף מלא נזלת
לרגלים קר, הנשמה סובלת…
אפצ'י! אין מי שיחליף, אני עובד לבד
אפצ'י! הרבה עבודה, הלילה – במיוחד…
הגרון כואב כיצד אמשיך לצווך?!
הו, מי ייתן כוס תה, כי לא נותר בי כוח…"
תוחזר כבר פיירפליי
למנגינת "עוד לא אהבתי די" מאת נעמי שמר, בביצוע יהורם גאון
באלה הידיים עוד לא שלחתי פקס
עוד לא ריכזתי חומר למסמך בגוגל דוקס
עוד לא הכנתי שלט, עוד לא שלחתי מייל
כדי שיחזירו לי את זואי, אינארה ווש ומל
אי – תוחזר כבר פיירפליי
כי ג'וס וניית'ן פיליון הם אלוהיי
אי- תוחזר כבר פיירפליי
ואם לא, אם לא עכשיו – אימתי
עוד לא ארגנתי כנס ברחובות העיר
עוד לא כתבתי משהו בפייסבוק על הקיר
עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידיי
עוד לא הכל ניסיתי כדי להחזיר את פיירפליי
אי – תוחזר כבר פיירפליי
כי ג'וס וניית'ן פיליון הם אלוהיי
אי- תוחזר כבר פיירפליי
ואם לא, אם לא עכשיו – אימתי
עוד כתבתי ספר, עוד לא חיברתי שיר
עוד לא תרמתי כסף, עוד לא חסמתי ציר
אני עוד לא שברתי את כל חסכונותיי
לרכוש את הזכויות עלייך פיירפליי
אי – תוחזר כבר פיירפליי
כי ג'וס וניית'ן פיליון הם אלוהיי
אי- תוחזר כבר פיירפליי
ואם לא, אם לא עכשיו – אימתי
ואף על פי שווידון עסוק עם "הנוקמים"
עדיין יש במודה מעילים חומים
אנחנו נארגן עוד לפחות ארבע עונות
אנחנו ננצח, כי פוקס הם סתם ז…
תבינו, אי – תוחזר כבר פיירפליי
כי ג'וס וניית'ן פיליון הם אלוהיי
אי – תוחזר כבר פיירפליי
ואם לא, אם לא עכשיו – אימתי
שירת הטרקר
לפי "שירת הסטיקר" של "הדג נחש" ואהובה עוזרי. מילים: דוד גרוסמן. לחן: שאנן סטריט, גיא מר, אמיר בן עמי, משה אסרף, דודוש קלמס, יאיא ושלומי אלון.
הערה: כל שיר ראפ/היפהופ קצת קשה לשיר בהתחלה. יכול להיות שגם הפילק הזה ידרוש ניסיון או שניים לפני שתצליחו לשיר אותו כמו שצריך, אבל זה אפשרי!
"חלל, הגבול האחרון".
"התנגדות חסרת תועלת".
"היום הוא יום טוב למות".
אני רופא ולא אחרת:
"אני רופא ולא בנאי",
"אני רופא לא פיזיקאי".
"תדרי קריאה פתוחים".
"ארבעה אורות ישנם!", "תה ארל-גריי חם".
"ללקק לבוס לא מזיק לעולם".
"שלום זה טוב לעסקים".
"נ-נא-נאמ נאמבר וואן".
"מלחמה זה טוב לעסקים".
"אנחנו הבורג, אתם תוטמעו".
"חיו ארוכות, שגשגו".
"אנחנו מתקפלים,
לא עוד! הקו חייב
לעבור פה!
עד כאן ולא יותר!"
"חוקי הפיזיקה – בלתי אפשרי לשנות".
"מחפש ספינות גרעין".
"וולקני ירוק דם!", "רומולאן נטול כבוד!", "כבוד!"
"נצחון שווה חיים!"
"פסינייטינג" ("פסינייטינג"), "זה פסינייטינג!" ("פסינייטינג")
"שגר אותי אל על", "'גר אותי אל על".
"נאמבר וואן, אינגייג' " ואז – "מייק איט סו!"
"פסינייטינג" ("פסינייטינג"), "זה פסינייטינג!" ("פסינייטינג")
"שגר אותי אל על", "'גר אותי אל על".
"נאמבר וואן, אינגייג' " ואז – "הוא מת ג'ים!"
בָּלָדָה לְסוּפֶּרְמֶן חָבוּל
על פי "בלדה לסוכן כפול" (מילים ולחן: שלומי ברכה, ביצוע: משינה)
הוּא הִגִּיעַ אֶל הָאָרֶץ מִגָּלַקְסְיָה שְׁכוּחַת אֵל
מִכּוֹכָב שֶׁהִתְפּוֹצֵץ לוֹ, שְׁמוֹ הַמְּקוֹרִי קַל-אֵל,
הוּא נָחַת בְּסְמוֹלְוִיל, קֶנְזַס, בְּשָׂדֶה שֶׁל אִכָּרִים
הֵם גִּדְּלוּהוּ כְּמוֹ בֵּן – שֶׁיַּעֲזֹר לַאֲחֵרִים
הוּא נִלְחַם בְּכָל פּוֹשֵׁעַ, בְּמֶטְרוֹפּוֹלִיס פָּעַל
הוּא הִתְעָה אֶת לוֹאִיס לֵיין, הוּא בְּעֶצֶם גִּבּוֹר-עָל
בְּתוֹךְ תָּא שֶׁל טֶלֶפוֹן בִּמְהִירוּת כֹּה עֲצוּמָה
שָׂם תַּחְתּוֹן אָדֹם עַל טַיְץ, וְהוֹסִיף לוֹ גַּם גְּלִימָה
הוּא עָבַד בַּדֵייְלִי פְּלַאנֶט
כְּקְלַארְק קֶנְט בְּלִי רֶגַע פְּנַאי
מִשְׁקְפֵי זְכוּכִית קוֹרֶנֶת
בְּמַסְוֶה שֶׁל עִתּוֹנַאי
תּוֹךְ שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת וָחֵצִי הוּא הִקִּיף אֶת הָעוֹלָם
וְהֶחְזִיר בַּזְּמַן אֶת לוֹאִיס, אֶת לֶקְס לוּת'וֹר הוּא כָּלָא
הָיָה סוּפֶּרְמֶן בַּלַּיְלָה, וְקְלַארְק קֶנְט בְּאֶמְצַע יוֹם
הֵם קָרְאוּ לוֹ 'אִישׁ הַפֶּלֶד', הַקְרִיפְּטוֹנִי הָאָיֹם
הוּא עָבַד בַּדֵייְלִי פְּלַאנֶט
כְּקְלַארְק קֶנְט בְּלִי רֶגַע פְּנַאי
מִשְׁקְפֵי זְכוּכִית קוֹרֶנֶת
בְּמַסְוֶה שֶׁל עִתּוֹנַאי
הוּא עָבַד בַּדֵייְלִי פְּלַאנֶט
אַךְ בַּקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי
שָׂם מִבְצָר בְּדִידוּת צוֹנֶנֶת
עִם גָּבִישׁ זוֹהֵר וְצִבְעוֹנִי
יוֹם אֶחָד אָמַר לָהּ: לוֹאִיס
תִּלְבְּשִׁי תַּחְתּוֹן אַחֵר
כִּי שֶׁלָּךְ – הוּא מֵעוֹפֶרֶת
אַז גַּם רֶנְטְגֶּן לֹא חוֹדֵר
נִיבִים בַּקָּנֶה
על פי "פרחים בקנה" (מילים: דוד ברק, לחן: אפי נצר, ביצוע: להקת חיל התותחנים)
כְּשֶׁעַרְפָּד מַבְחִיל
יֵעוֹר בְּחִוָּרוֹן
בְּתֵל אָבִיב יַתְחִיל
הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן
וְדָם כְּמוֹ נָהָר,
מִן הַבִּקְעָה לָהָר
אַז יַעֲלֶה עַל גְּדוֹת הַיַּרְקוֹן.
הַשֶּׁמֶשׁ בְּדָם, תָּשׁוּב בְּלִי אוֹר לִזְרֹחַ,
יָרֵחַ יָאִיר נְשִׁיכוֹת צַוָּארוֹן
נִיבִים בְּקָּנֶה (הַנְּשִׁימָה) – בָּא לִצְרֹחַ:
יָשׁוּבוּ לָעִיר עַרְפָּדִים בְּאָרוֹן.
יַלְדָּה אַחַת תְּמִימָה,
בְּפִיהָ זוּג נִיבִים,
תִּזְרֶה בָּעִיר אֵימָה,
עַל כֹּל הַסּוֹבְבִים,
וּלְחַיָּל נִרְגָּשׁ
תִּנְעַץ נִיבִים בַּדַּשׁ,
וְדָם כֵּהֶה יִזְרֹם בַּבִּיבִים.
הַשֶּׁמֶשׁ בְּדָם, תָּשׁוּב בְּלִי אוֹר לִזְרֹחַ…
הָעַרְפָּדִים בָּעִיר,
יֹאכְלוּ בְּטַעַם רַב,
זוּג נְעָרוֹת צָעִיר,
שֶׁמִּגְּרוֹנָן דָּם זָב
וְכֹל אֲשֶׁר אֶתְמוֹל
יָדַע מַכְאוֹב וּשְׁכוֹל
יֵדַע אַלְמָוֶת, חֹשֶׁךְ, רָעָב.
הַשֶּׁמֶשׁ בְּדָם, תָּשׁוּב בְּלִי אוֹר לִזְרֹחַ…
גּוֹלוּם הַקָּטָן
על פי "פנקס הקטן" (מילים: דן אלמגור, לחן: מתי כספי, ביצוע: ששי קשת, מתוך העיבוד העברי למחזמר 'עיר הגברים' מאת דיימון ראניון)
גּוֹלוּם הַקָּטָן הָיָה רַק הוֹבִּיט, סְמִיאגוֹל שְׁמוֹ
שְׁמַנְמַן וְלֹא-יֻצְלַח
גּוֹלוּם הַקָּטָן מָצָא אֶת הוֹד טַבַּעְתָּהּ
חָמַד אוֹתָהּ כָּל כָּךְ
הוֹד טַבַּעְתָּהּ הָיְתָה בְּעֶצֶם דֵּי זְדוֹנִית
זְדוֹנִית מֵאֵין כְּמוֹתָהּ
הוֹד טַבַּעְתָּהּ רָצְתָה לִשְׁלֹט עַל הָעוֹלָם
וּבְגוֹלוּם הַקָּטָן
בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו אוֹתָהּ חָפַן
לָחַשׁ "מַיי פְּרֵשֶס" כֹּל הַזְּמַן
עָלֶיהָ הוּא חִבֵּר שִׁירִים
בַּמְּחִילוֹת שֶׁבֶּהָרִים
אַךְ הִיא בְּעֶצֶם בּוֹ שָׁלְטָה,
הוֹד טַבַּעְתָּהּ…
יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בִּילְבּוֹ בַּאגִינְס מִן הַ-"שַׁיִיר"
הוֹבִּיט דֵּי חֻצְפָּן
וּבִרְמִיַּת חִידוֹת זָכָה בְּהוֹד טַבַּעְתָּהּ
וּבְכִיסוֹ טָמַן
הוֹד טַבַּעְתָּהּ נִשְּׂאָה אִתּוֹ בַּמְּחִילוֹת
הַחוּצָה עַד סוֹפָן
מִיהוּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר מִיָּד רָדַף אוֹתָהּ
זֶה גּוֹלוּם הַקָּטָן
בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו אוֹתָהּ חָפַן
לָחַשׁ "מַיי פְּרֵשֶס" כֹּל הַזְּמַן
הוּא לֹא הֵבִין אֵיךְ נִמְלְטָה
אַךְ הוּא מִהֵר לִמְצֹא אוֹתָהּ
כִּי בְּעֵינָיו תָּמִיד הָיְתָה
הוֹד טַבַּעְתָּהּ.
גּוֹלוּם אַז חָשַׁב וְקָבַע: לֹא אָבוּד
יֵשׁ מַה לַעֲשׂוֹת
כִּי עִם חֹר שִׂטְנָה כָּזֶה "מַיי פְּרֵשֶס" תִּתְגַּלֶּה
שֶׁלִּי תָּשׁוּב לִהְיוֹת
כֹּל הָרְשָׁעִים אוֹתָהּ רָצוּ לְעַצְמָם
אַךְ הִיא חָמְקָה בַּזְּמַן
הֵן הוּא לֹא הַיָּחִיד אֲשֶׁר לִלְכֹּד אוֹתָהּ זָמַם
זֶה גּוֹלוּם הַקָּטָן
בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו אוֹתָהּ חָפַן
לָחַשׁ "מַיי פְּרֵשֶס" כֹּל הַזְּמַן
וּבְאֶרֶץ, אֶרֶץ תִּיכוֹנָה
תָּר בִּזְהִירוּת אֶת אָבְדָנָהּ
כִּי בִּשְׁבִילוֹ הִיא עוֹד הָיְתָה
הוֹד טַבַּעְתָּהּ
גּוֹלוּם הַקָּטָן חִפֵּשׂ שָׁנִים בִּמְסִירוּת
אֶת הוֹד טַבַּעְתָּהּ
כָּלוּ כּוֹחוֹתָיו – אָזְלוּ נָזְלוּ בִּמְהִירוּת
וּפֶתַע הִתְגַּלְּתָה
בִּידֵי שְׁנֵי הוֹבִּיטִים – זֶה צֶמֶד מַגְעִילִים
וְהוּא תָּקַף אוֹתָם
אַךְ הוּא נִתְפַּס, נִשְׁבַּע בִּשְׁמָהּ עַל הַכְּלָלִים
זֶה גּוֹלוּם הַקָּטָן
בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו אוֹתָהּ חָפַן
אַךְ "פְּרֵשֶס" לֹא שֶׁלּוֹ מִזְּמַן
וּכְבָר הָיְתָה כָּל כָּךְ קְרוֹבָה
אַךְ הוּא עֲדַיִן הִתְאַוָּה
כִּי בִּשְׁבִילוֹ הִיא עוֹד הָיְתָה
הוֹד טַבַּעְתָּהּ
פְרוֹדוֹ אַז הוֹדִיעַ:
– "אֵין בְּרֵרָה גּוֹלוּם – קַח אוֹתָנוּ לַדָּרוֹם הַחַם."
– "אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, הָעַיִן כֹּל הַזְּמַן צוֹפָה…"
– "הוֹבֵל אוֹתִי לְשָׁם!"
הוּא הוֹבִיל אֲבָל אָרַב בֵּין הַצְּלָלִים
וּבַלֵּילוֹת רָטַן
הוּא הוֹבִיל אֶל מוֹרְדוֹר אֶלֶף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת מִילִין
זֶה גּוֹלוּם הַקָּטָן
בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו אוֹתָהּ חָפַן
אַחֲרֵי "מַיי פְּרֵשֶס" כֹּל הַזְּמַן
עִם סֵם וּפְרוֹדוֹ לְצִדּוֹ
הוֹבִיל אֶל סָאוּרוֹן אֶל מוֹתוֹ
כִּי בִּשְׁבִילוֹ הִיא עוֹד הָיְתָה
הוֹד טַבַּעְתָּהּ…
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ וְעָצְרוּ מַמָּשׁ בְּהַר הָאֵשׁ,
פְרוֹדוֹ שָׂח פִּתְאוֹם:
"רֵד עַל שְׁתֵּי בִּרְכֶּיךָ
רֵד נָא גּוֹלוּם הַקָּטָן,
כִּי הִגִּיעַ יוֹם
מֵהַיּוֹם כְּבָר לֹא אָסִיר תִּהְיֶה לְהוֹד טַבַּעְתָּהּ
כִּי כְּבָר בָּא הַזְּמַן
רִמִּיתִיךָ,
לֹא אַשְׁמִיד אוֹתָהּ,
לֹא, גּוֹלוּם הַקָּטָן."
וְהוּא זָעַק בְּלִי הַפְסָקוֹת
וְהִשְׁתּוֹלֵל בִּצְעָקוֹת
וְהוּא מָחָה אֶת הַדְּמָעוֹת
מִלְּחָיָיו הַמְּצֻמָּקוֹת
כִּי הוּא רָצָה כָּל כָּךְ אוֹתָהּ
אֶת הוֹד טַבַּעְתָּהּ…
וּבָעַמּוּד הַבָּא כָּתַב לוֹ טוֹלְקִין בְּרִשְׁעוּת
מַשֶּׁהוּ מוּזָר
גּוֹלוּם הַקָּטָן זִנֵּק עַל פְרוֹדוֹ בִּפְרָאוּת
בְּטֵרוּף אַכְזָר
אֶת אֶצְבָּעוֹ שֶׂל פְרוֹדוֹ שָׂם הוּא בֵּין שִׁנָּיו
כְּמֻכֶּה שָׂטָן
וְסֵם צָעַק: "יָא מַנְיַאק! רֵד כְּבָר מֵעָלָיו!"
לגּוֹלוּם הַקָּטָן
אֲבָל הוּא לֹא הִשְׁפִּיל מַבָּט
גַּם כְּשֶׁהֶחְלִיק הוּא וְנֶחְבַּט
עַל הַסְּלָעִים הַחֲרוּכִים
הָיָה כֻּלּוֹ מְלֵא חִיּוּכִים
כִּי הִיא שֵׁנִית שֶׁלּוֹ הָיְתָה
הוֹד טַבַּעְתָּהּ…
וּכְשֶׁנָּפַל וּכְשֶׁנָּפַל
לִנְהַר הָאֵשׁ הַמְּקֻלָּל
נָפַל שָׁקֵט וּמְחַיֵּךְ
וְלֹא תָּהָה עַל מַה וְאֵיךְ
כִּי הוּא הֻתַּךְ יַחַד אִתָּהּ
עִם הוֹד טַבַּעְתָּהּ…
מקיצה לתחייה
למנגינת "מקיץ אל חלום".
מוקדש לדמות הDND המסכנה שלי
שוב,
מקיצה לתחייה.
מתחמקת: גלגול
קוביות הצלה –
שמונה, יש!
בטוחה לעכשיו
ממפלץ מתועב
החושף את שיניו…
תגלגל, ושוב אזוז בשבילך.
אל תטעה… אני אמות בגללך –
שנית,
או שלישית, או רביעית,
כבר איבדתי את הספירה,
כבר רגילה לאדמה הקרה…
שוב,
מחכה בכניעה
לעוד מוות בזוי
מאויב מתחבא,
וריפוי.
עם שיקוי החלמה
וחרבי על הגב
כי אותי שוב תחייה –
אל תטעה: עדיף לי בחשכה.
אל תחייה! כבר מתתי די בגללך,
אידיוט!
זה קשה לכוון?
זה קשה לחכות סיבוב
עד שיצא יותר משתיים עלוב?!
אל הצדק, אל הטוהר והטוב,
בחייאת, תגרום למטומטם שיחשוב!
אל המוות, אל החושך, אל התופת –
רק לעצור סופסוף ולהפסיק ת'דופק.
אל תטעה.
אל תחייה.
(לא,) אל תבכה…
שוב.
מקיצה לתחייה.
השחקן הוא אידיוט.
מה אני יכולה
לעשות?
אתחנן לשה"ם,
אך קולי כבר נדם,
מתבוססת בדם…
חבורת הטבעת
למנגינת "אל הדרך" של אילנית
ושוב נצאה מהפלך
הוביטים לדרך
וטבעת זהב
ושוב נצאה אל הדרך
בני לילית, בן מלך
תרמילינו על גב
ועד לשערי מוריה
בוודאי נגיע
אל האופל הנתעב
ועד לשערי מוריה
בוודאי נגיע
מסענו לא לשווא
וגם אם יש צבאות בדרך
ובלרוג בדרך
ונצעד אלי קרב
וגם אם אורקים יש בדרך
ונזגול בדרך
נעבור בה יחדיו
וגם אל תוך מורדור נגיע
העולם נושיע
מהאופל הנתעב
וגם אל תוך מורדור נגיע
העולם נושיע
כי דרכינו לא לשווא
אילו יצורים
למנגינת אילו ציפורים לחן: ז'אן קלבה תרגום: נעמי שמר
אילו אלפים היו באמת קיימים הם ודאי היו שונאים ת'אנשים
למה אלפים היו שונאים ת'אנשים כי ודאי חושבו שהם נחותים
כל האלפים שונאים אנשים כי הם נחותים
כל האנשים שונאים אלפים כי הם שונאים אותם
אילו דרויים היו באמת קיימים הם ודאי היו הורגים ת'אלפים
למה הדרויים היו הורגים ת'אלפים כי הם בעצם אלפים אפלים
כל הדרויים הורגים אלפים וגם את שאר הגזעים
כל הדרויים הורגים והורגים הם צריכים להיכחד
אילו דרקונים היו באמת קיימים הם בדי היו סובלים מהרפתקניים
למה הדרקונים היו סובלים מהרפתקניים כי הם לוקחים את אוצריהם
כל הדרקונים שונאים הרפתקניים הם גנבים אוצרות
כל ההרפתקניים גונבים לדרקונים הם רוצים להתעשר
אלו גמדים היו באמת קיימים הם ודאי היו בונים ת'נשקים
מה הגמדים היו עושים עם נשקים הם ודאי היו מכרים אותם
כל הגמדים מוכרים נשקיים להרפתקנים
כל ההרפתקניים קונים מהגמדים הרבה נשקים
בעירי היו שני אייקונים…
למנגינת "צרות טובות" של שלום חנוך
בעירי היו שני אייקונים, שני אייקונים
שני אייקונים יפים ותאומים
הם היו תמיד כל כך דומים, כל כך דומים
כל כך דומים היו האייקונים!
התנדבתי בשניהם, אלי!
זה שלי היה וזה שלי
ככה באו לי המשמרות
שתיים הן וחופפות
זאת עם זו וזו עם זאת!
האחד היה על גיבורים
על גיבורים וגם על מפלצות
ושני היה על הדברים
שמסתתרים מבעד למראות
התנדבתי בשניהם, אלי…
איך שהימים חולפים מהר
ואיך הליל הולך ומתקצר
והאחראים רומזים לי כבר
מה אעשה במי מהן אבחר…
התנדבתי בשניהם אלי…
הכוח
למנגינת "אני מאמין" של מרדכי בן דוד (לחן: יוסף גרין, מילים: עממי)
אני מאמין, אני מאמין
באמונה שלמה
בעוצמת הכוח
אני אני מאמין
אותי הוא אופף, סביב מרחף
את היקום הוא עוטף
זו עוצמת הכוח
אני אני מאמין
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
גדול ואסור זאת לשכוח
איאיאיאיאיאיי
עוזר לכולנו לפרוח
איאיאיאיאיאיי
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
ואף על פי שהתמהמה עם כל זה אחכה לו הג'דיי הנבחר הוא עוד יבוא
מרים אבנים, אפילו ספינות
בכוח המחשבה
בעזרת הכוח
אני אני מאמין
עם חרב של אור, אני הגיבור
וליקום יש תקווה
זו עוצמת הכוח
אני אני מאמין
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
גדול ואסור זאת לשכוח
איאיאיאיאיאיי
עוזר לכולנו לפרוח
איאיאיאיאיאיי
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
ואף על פי שהתמהמה עם כל זה אחכה לו הג'דיי הנבחר הוא עוד יבוא
חרבו אדומה, נפשו איומה
והוא הכריז מלחמה
בעוצמת הכוח
הסית' הסית' מאמין
הזמן כה שחור, אך זה יעבור
והאיזון עוד יחזור
בעזרת הכוח
אני אני מאמין
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
גדול ואסור זאת לשכוח
איאיאיאיאיאיי
עוזר לכולנו לפרוח
איאיאיאיאיאיי
הכוח! הכוח! הכוח!
איאיאיאיאיאיי
ואף על פי שהתמהמה עם כל זה אחכה לו הג'דיי הנבחר הוא עוד יבוא
צליל מכוון
לפי "צליל מכוון" של להקת "צליל מכוון". מילים ולחן: יצחק קלפטר
הלווייתן ג'ורג' שר ללוויתנית גרייסי, לאחר שהגיעו למאה ה-23, בסוף הסרט "מסע בין כוכבים: השיבה הביתה".
בואי הנה, בת לויתן,
אני שולח לך צליל מכוון,
אחרי שנים של חוסר ודאות.
התחמקנו מְצִילְצָלִים
ומדייגים מגעילים.
היה חלום, כעת זו מציאות.
עכשיו אנחנו בעתיד
ולא נרגיש חשש מתמיד,
לכן –
בואי נרנן.
בואי הנה, קצב איטי.
תודות לספוק ומק'קוי וג'יימס טי
ושאר הצוות, הנה אנו כאן.
שוברת לבבות "קטנה",
'ני מאושר ללא תקנה.
אני איתך, ובחיים,
אז בואי, כן…
עכשיו אנחנו בעתיד
ולא נרגיש חשש מתמיד,
לכן –
בואי נרנן.
בואי הנה, בואי לכאן,
צריך עכשיו גם גור לוויתן,
אחרי שנים של חוסר ודאות.
גור, אולי גורה קטנה,
והיא תשקול בערך טונה.
וזה יהיה כל כך נפלא,
אז בואי, כן…
הרפתקת חיינו
למנגינת שיר השיירה מאת אריק איינשטיין (לחן יווני עממי)
(את המילה "כנסטיבל" יש לבטא Knestival )
במשחקים רבים מספור שיחקנו
וגם ספרים מכל הז'אנרים קראנו
ובכנסים שונים מאוד ביקרנו
ורק דבר אחד הביא את כל-כולנו.
(ובכנסים רבים מאוד ביקרנו
ואל האייקון, אל האייקון באנו.)
ונמשכת שיירה,
אל קופות המכירה!
שם יושבים, טרוטי-עיניים,
מתנדבים חדי-אוזניים.
הם עבדו בכל משמרת,
בלי לראות אפילו סרט!
וכשעוד סוכות יגיע,
בדרכנו אל תפריע –
לא יתחילו בלעדינו,
זוהי הרפתקת חיינו!
ממושבים ומשכונות הגחנו,
אל האשכול והסינמטק הלכנו.
מאריאל, חיפה ובאר שבע-
ועל רצפת העירוני נרדמנו קבע.
ועם כל העלויות,
ועל אף הקנוניות,
"כּנֶסְטִיבָל" נוסף מפציע:
כל אולם וכל יציע
מתמלא במד"ביסטים,
לארפרים וגם באפיסטים!
גם אם המצב גרוע,
גם אם התבטל אירוע,
נארגן פה משחק-לוח
שירים ת'מצברוח!
הקהילה צומחת מתוכנו,
היא חזקה יותר מכל מחלוקותינו-
קדימה, גיקים, תעשו שמח,
כך שניל גיימן עוד יחזור להתארח!
לא נשכח את הזירה!
(שהייתה ונגמרה)
ואת כל האחרים,
מתנדבים וגופרים,
שעבדו בכל משמרת,
בלי לראות אפילו סרט!
אם יש אי שם
למנגינת התרגעות של חוה אלברשטיין. מילים: יהודה קרני
אם יש אי שם רחוק
חיזר, אדון הזמן
ולו קופסא כחולה
אותי יקח מכאן
אם יש אי שם רחוק
כוכב שבצרה
אז הדוקטור ואני
נושיט להם עזרה
הרי נעוף מכאן
באחד הערבים
בחלל וגם בזמן
נבקר את הכוכבים
הו, קפטן קירק
למנגינת הו, רב חובל של מיטל טרבלסי. מילים: וולט וויטמן. מילים עבריות ולחן: נעמי שמר
שירו של קפטן פיקארד בסוף הסרט "מסע בין כוכבים: דורות"
הו, קפטן קירק, קברניט שלי, סופה כבר שככה,
במוזיאון שנים רבות עוגנת ספינתך.
ובו בזמן אתה אינך, מאז ההשקפה
בהשקת האנטרפרייז ה-B המחליפה.
אבוי, ליבי, ליבי, ליבי,
הו קפטן קירק שותת.
אתה, רב החובל שלי
צונח קר ומת.
ליבי, ליבי, ליבי,
הו כתם דם שותת.
הו, קפטן קירק, קברניט שלי, סְלַח על התייפּחוּתי
מודל חיקוי היית לי עוד אז, בילדותי.
איש לא ידע שאתה כאן, תקוע בַּנֶקְסוּס
וחי חיים מאושרים, אוהב לרכוב על סוס.
אבוי, ליבי, ליבי, ליבי,
הו קפטן קירק שותת.
אתה, רב החובל שלי
צונח קר ומת.
ליבי, ליבי, ליבי,
הו כתם דם שותת.
אך ד"ר סוֹרְן המרושע לחלומך נכנס.
רצה הוא רק בטובתו וכל השאר רמס!
וכה רבים מתושבי וֶרִידִיאַן-ארְבַּע
את חייהם היום חבים לך, תודה רבה!
אבוי, ליבי, ליבי, ליבי,
הו כתם דם שותת.
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת.
ליבי, ליבי, ליבי,
הו כתם דם שותת.
הו, קפטן קירק, קברניט שלי, הושלם מַסָעַך.
סיוט היה לראות אותך נופל במשימתך.
הקברניט כעת נפרד, מילים אחרונות,
אקבור אותך בשטח כאן, צופה אל הבאות.
אבוי, ליבי, ליבי, ליבי,
הו קפטן קירק שותת.
אתה, רב החובל שלי
צונח קר ומת.
ליבי, ליבי, ליבי,
הו קפטן קירק כבר מת.
בפונדק קטן
למנגינת בפונדק קטן מאת אהרון שבתאי ובני ברמן
בפונדק קטן בנמל קטן
שם הדם עוד אדום ונוצץ
בפינה אחת שם ישבו לסטט
דרקולה ו
ערפד מנצנץ
ואז אדוארד אמר אין דבר אין דבר
כי חלבון מן החי זה כל כך מיותר
ופירט את נזקי הבשר
אז אמר לסטט "לואי כה נחמד"
את דלתות הארון הוא ניפץ
אז שתקו מעט במבוכה לסטט
דרקולה ו
ערפד מנצנץ
ואז אדוארד אמר אין דבר אין דבר
כי חלבון מן החי זה כל כך מיותר
ופירט את נזקי הבשר
"אם תרצה בחורות לי יש עשרות
שהשגתי בלי להתאמץ"
כך אמר ללסטט דרקולה הנכבד
וקרץ ל
ערפד מנצנץ
ואז אדוארד אמר אין דבר אין דבר
כי חלבון מן החי זה כל כך מיותר
ופירט את נזקי הבשר
אז אמר אדוארד מכסאו בצד
"רק את בלה אוהב עד הקץ!"
אז הקיא כמעט האדון לסטט
על דרקולה ו
ערפד מנצנץ
ואז אדוארד אמר אין דבר אין דבר
כי חלבון מן החי זה כל כך מיותר
ופירט את נזקי הבשר
אז קרא לסטט לידידה אחת
באפי שמה ויתד לה מעץ
ובתוך שניה בלי שום בעיה
לא היה שם
ערפד מנצנץ.
לשמחת כל הבר הוא הפך לעפר
העולם אז נפטר מערפד ממורמר
ובזאת סיפורנו נגמר.
חול
למנגינת "אני אשתגע" של נורית גלרון
אני אתלקח כשיבוא זמני
ורק גוזל עוד יעלה מאפרי
כי מאש יצאתי אל האש בסופי אשוב
שירי איננו עצב כי זמני תמיד קצוב
ציפור של אש עולה מלהבה
מסביבי עוטה שלהבת זהובה
אני סמל לחיים ולתקווה
אני סמל לחיים אחרי ההחרבה
זמני למות הולך ובא
הרי זה תפקידי חיי הם הקרבה
מאפרי עליתי אפרי לי אשכבה
השנים והשניות
למנגינת "כל יום מתחילה שנה" של עפרה חזה
ההיסטוריה היא שקרים: מנצחים כותבים ספרים
ודיווח הוא לא מהימן.
העבר לא יחזור, ואותו עלי לחקור:
אז שכרתי מכונה לחזור בזמן.
תקציבי המחלקה טוענים שזה יקר
רק כדי לצאת להסתכל.
טוב, עזבו יצרן מוכר, אחריות זה מיותר,
מה כבר הסיכוי שמשהו יתקלקל?
די לקרוא, הזמן לחיות!
השנים הם כמו שניות,
ומיד אוכל לראות את כל מה שקרה.
המנוע מגרגר, וליבי פועם מהר:
הלאה, לעבר, ובחזרה!
רק שזה לא קל כל כך: כל דבר כאן מלוכלך
והאוכל קצת נראה חשוד,
טוב, מספיק לי כבר לחקור, והגיע זמן לחזור
אל המכונה, לצאת הביתה שוב.
אבל יש כאן בעיה. המכונה לא מתניעה
ומתחיל להיות לי לא נעים,
כי אני, מלימודי, היסטוריון – לא מכונאי –
מה בכלל אני מבין במנועים?
לא, זה לא יכול להיות, השנים והשניות
נתקעות ולא זזות, וכלום פה לא עובד.
המנוע משתנק, וליבי כבר מזנק:
תנו לי רק לחזור בזמן להווה!